כשנשאל אם היה קשה לשכנע את ברק להשתתף בריאיון השיב קובן "מאוד, בהתחלה הוא אמר לנו לא, באנו אליו עוד לפני הבחירות, והוא אמר 'אבל יש לי רעיון, בואו לסדרת פגישות איתי, אני אפרוס את סיפור חיי בפניכם', הוא גם שכן שלי אז מצאתי את עצמי באמת פעם בשבועיים הולך לאהרן ברק. ומה שהיה מרתק זה באמת לראות את המציאות תופסת כיוונים שהוא לא חלם שהיא תתפוס. הוא אמר לנו שנתניהו לא ימנה את יריב לוין, הוא לא האמין שהדברים שמצביעים עליהם היום בכנסת, הם היו הסיוט הגדול ביותר שלו, וגם אולי על הדרך הוא התחיל לעבור איזשהו חשבון נפש".
עוד סיפר: "לא, הגעתי אליו לשום דבר, הגעתי אליו רק לשיחות מקדימות ושיחות שכנוע. צילמנו בסוף שלוש וחצי שעות, ערכנו מזה 70 דקות, התאגיד הסכים לשדר 70 דקות ריאיון, כל ה-70 יהיו הערב. היה מאוד קשה להחליט מה יוצא. אני חושב שההחלטה מלמעלה הייתה בשני משורים. קודם כל, הסיפור האישי, הוא מעולם לא נתן את סיפורו האישי המטלטל, אני חושב שהוא הבין עם השנים שהוא עשה טעות כי זה נותן לו פנים, רגשות והאנשה, הוא תמיד היה השופט הצדקן בעיניי רבים".
על סיפורו האישי של ברק אמר קובן כי "זה סיפור שלא ייאמן. זה ילד בן 4.5 כשהגרמנים פולשים לקובנה, זה ילד שכמעט חמש שנים נמלט מהגרמנים עם אמא אמיצה במיוחד, בממזריות גדולה, ואחר כך נמלט מהסובייטים על פני חצי אירופה. אני אתן לכם רגע אחד. הוא סיפר לנו שכשהם כבר ברחו מהסובייטים והם היו צריכים להימלט ברכבות, לא נתנו ליהודים להיכנס לרכבות, אז הם עלו על הגג של הרכבת.
"דמיינו את הילד הזה שבגיל 8 כבר ראה מוות ואת כל חבריו נרצחים מול עיניו, רוכב על רכבת דוהרת וצועק 'איווה'. זה אהרן ברק, אתם מבינים? זה ילד שבגיל 12 בפעם הראשונה הולך לבית ספר והשילוב בין הילד הזה שלומד באוניברסיטה של החיים, שחי בלי זכויות אדם, שחולם על מדינה להגיע אליה, לבין האינטלקט הבאמת פנומנלי עולמי שמתגלה אחר כך. זה האיש המורכב הזה".
התרעות פיקוד העורף