הדיווח הדרמטי בחדשות 12, לפיו שמונה מבין 15 השופטים שדנו בעתירות נגד חוק עילת הסבירות, כתבו החלטה בעד הפסילה, לעומת שבעה בלבד המתנגדים לפסילת התיקון, מקרב, לדעת רבים, את ישראל למשבר חוקתי חסר תקדים. זאת, במקרה שבו אכן יחליט בג"ץ לראשונה אי פעם לפסול חוק יסוד.
כידוע, עד היום בג"ץ נמנע מלהתערב בתוכנם של חוקי יסוד, כאשר חלק משופטיו מחזיקים בדעות מנוגדות בנוגע לסוגיה זו. בחודש יולי סירב ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להשיב בראיון ל-CNN האם בכוונתו לכבד את פסיקת בג"ץ במקרה שבו זה יפסול את החוק לצמצום עילת הסבירות. "מקווה שלא נגיע למצב הזה", ענה נתניהו.
על מנת להבין עד כמה אנו קרובים לנקודת הקיצון הזו פנינו לעו"ד ענת טהון אשכנזי, אשת התכנית לערכים ומוסדות דמוקרטיים במכון הישראלי לדמוקרטיה.
מה זה משבר חוקתי?
"משבר חוקתי הינו מצב בו מתקיימת התנגשות בין רשויות השלטון במשטר דמוקרטי, כאשר כל רשות טוענת כי פרשנותה את החוק, הינה הפרשנות התקפה", מסבירה עוה"ד טהון אשכנזי. "המשבר נגרם כאשר אחת מרשויות השלטון פועלת בניגוד לצו של הרשות השיפוטית לה נתונה הסמכות הסופית לפרש את הדין. סיבות שונות יכולות להוביל למשבר שכזה, אך בסופו של דבר המשמעות היא שגופי המדינה, כמו גם האזרחים בה, יכולים להיות כפופים לשני דינים סותרים, מבלי לדעת מהו הדין המחייב".
אילו אירועים עלולים להוביל למשבר חוקתי?
לדברי עוה"ד טהון אשכנזי, "במציאות הישראלית כיום, אם הכנסת תחוקק את סדרת החוקים אשר עניינה בשינוי חוקי היסוד (דוגמת בלימת הסמכות של בית המשפט לפסול חוקי יסוד, שינוי הרכב הועדה לבחירת שופטים, פסקת ההתגברות ועוד), ובהמשך בית המשפט העליון יפסול חוקים אלו על סמך העובדה כי חקיקה זו פוגעת בהיות המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית, או שחקיקה זו הינה בגדר שימוש לרעה בסמכות הכנסת בכובעה כאסיפה מכוננת, אזי עלולה מדינת ישראל להיקלע למשבר חוקתי. שכן, מצד אחד ייקבע בחוק כי בית המשפט אינו מוסמך לבטל חוקי יסוד ומצד שני בית המשפט ייקבע שחוק זה אינו חוקתי ועל כן לא תקף".
"השלכות משמעותיות": נגיד בנק ישראל נגד הרפורמה במערכת המשפט
"במקרה כזה", היא מדגישה, "הממשלה והכנסת עלולים שלא לכבד את פסיקתו של בית המשפט ולפעול בהתאם לחקיקה. כך למשל, ייתכן שתכונס הועדה לבחירת שופטים בהרכבה על פי החוק החדש וימנו על פי הרכב זה שופטים חדשים. לא ברור במקרה זה על פי איזה דין כפופה הנהלת בתי המשפט; האם לבית המשפט העליון שקבע שהרכב זה אינו חוקתי ועל כן המינוי אינו תקף או לממשלה ולכנסת שמינו על פי החוק הקיים".