בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ דחה היום (שני) את העתירה להוצאת ראש הממשלה בנימין נתניהו לנבצרות בשל הנאום שלו בו הכריז כי יתערב ישירות בחקיקת הרפורמה המשפטית. העילה: אי מיצוי הליכים.
בהחלטה קבע השופט אלכס שטיין כי "דין העתירה להידחות על הסף אף מבלי לבקש את תגובת המשיבים – זאת מחמת אי-מיצוי הליכים".
הפגנת ענק בירושלים: עשרות אלפי מפגינים מול הכנסת
בכירים בסביבת רה"מ לארה"ב: "נתניהו יכריז על עצירת החקיקה"
"במסגרת העתירה שלפנינו נתבקשנו להוציא צו הצהרתי מרחיק לכת לכל הדעות, לפיו 'נתניהו פסול מלמלא את תפקיד ראש ממשלת ישראל, בשל ניגוד עניינים מובהק בין מעמדו כנאשם בכתב אישום חמור, המתנהל כנגדו בבית המשפט המחוזי בירושלים ובין תפקידיו וסמכויותיו כראש ממשלת ישראל'".
"כמו כן נתבקשנו להוציא מלפנינו שני צווים על-תנאי אשר יורו לנתניהו וליועמ"שית להתייצב וליתן טעם כדלקמן: א', מדוע לא ייפסל נתניהו מלמלא את תפקיד ראש ממשלת ישראל, בשל ניגוד עניינים מובהק בין מעמדו כנאשם בכתב אישום חמור, המתנהל כנגדו בבית המשפט המחוזי בירושלים ובין תפקידיו וסמכויותיו כראש ממשלת ישראל".
"ב', מדוע לא ייפסל נתניהו מלמלא את תפקיד ראש ממשלת ישראל, נוכח הצהרותיו ופעולותיו להפר את הנחיותיה המפורשות של היועצת המשפטית לממשלה ולהפר את פסקי דינו של בית משפט נכבד זה".
שטיין ציין כי "ברקע העתירה עומדת הצהרתו של ראש הממשלה כי הוא מתכוון לעסוק במישרין בהצעות החוק הנוגעות למערכת המשפט. כן עומד ברקע העתירה מכתב ששלחה היועצת המשפטית לראש הממשלה, ובו נאמר כי הצהרתו האמורה מפרה את האמור בפסקי הדין שניתנו בבג"ץ וכן את הסדר ניגוד העניינים אשר נקבע לראש הממשלה על-ידי היועצת המשפטית".
כאמור, שטיין קבע כי "דין העתירה להידחות על הסף אף מבלי לבקש את תגובת המשיבים – זאת, מחמת אי-מיצוי הליכים".
הוא הסביר כי "עותר הפונה לבית משפט זה בבקשת סעד נדרש להקדים ולפנות לרשות השלטונית שהסעד המבוקש קשור לפעולותיה. במקרה דנן, ראתה העותרת לטוב בעיניה לפתור את עצמה מנטל בסיסי זה באומרה כך: "לגישת העותרת, אין כל תוחלת בנקיטת הליכים ייעודיים של מיצוי הליכים בעתירה זו, ובמובן זה עתירה זו היא חריג לכללים שנקבעו בבית משפט נכבד זה ביחס לצורך במיצוי הליכים טרם הגשת עתירה".
"הטעם לגישת העותרת – אין תוחלת בפנייה אל נתניהו עצמו בבקשה שיואיל להתפטר מכהונתו; ואין תוחלת בפנייה אל היועצת המשפטית לממשלה, מאחר שעמדתה היא ממילא כעמדת העותרת בעניין זה וכל הסיפור נעוץ בהחלטתו של נתניהו להפר את הנחיותיה של היועמ"שית".
שטיין ציין כי "עמדתה של העותרת אינה מקובלת עלי כלל ועיקר. כפי שנקבע בעבר, "פנייה לערוץ של ביקורת שיפוטית אמורה לשמש חלופה אחרונה, ולא ראשונה, והיא מבוססת על הציפייה שמערכת היחסים בין הפרט לרשות תהיה מושתתת על שיתוף פעולה ולא תתנהל בערוצים משפטיים". זאת ועוד: במקרים רבים, פנייה מוקדמת לרשות שלטונית וצירוף המענה של הרשות לפנייה המוקדמת במסגרת העתירה, יסייעו בידינו בקבלת החלטה מושכלת בנוגע לטיפול בעתירה.
"במקרה דנן, למשל, טענה העותרת כי היועמ"שית שותפה לעמדתה לפיה נתניהו פסול מלכהן כראש ממשלת ישראל. טענה זו לוקה בהנחת המבוקש: עיון בעמדת היועמ"שית מגלה כי הדברים המיוחסים לה לא נכתבו. לו הייתה העותרת משגרת פנייה מוקדמת היועמ"שית, כפי שהיה מוטל עליה לעשות, עמדת היועצת ביחס לכשירותו של נתניהו לכהן כראש הממשלה הייתה נפרסת לפנינו".
"לא זו אף זו. כאמור לעיל ,הצהיר ראש הממשלה את הצהרתו נושא העתירה; ביום חמישי נשלח לו מכתבה של היועמ"שית; וביום ראשון זה – היום – הוגשה העתירה. מסגרת זמנים זו והיעדר הפנייה המוקדמת למשיבים אינה מאפשרת לנו לדעת האם מכתבה של היועמ"שית הביאה לשינוי בעמדתו של נתניהו ביחס להתערבותו בהליכי החקיקה המתנהלים בנוגע למערכת המשפט.
"היעדר פנייה מוקדמת כאמור מונע מאתנו לדעת גם האם בדעתה של היועמ"שית לנקוט צעדים כלשהם, במידה ונתניהו יחליט שלא לחזור בו מהצהרתו האמורה. כל זה ממחיש את ההכרח שבפנייה מוקדמת למשיבים לעתירה, ואת הסיבה בגינה בהיעדר נסיבות חריגות של ממש, שאינן מתקיימות בענייננו, עתירה שמוגשת ללא פנייה מוקדמת תידחה על הסף. הקפדה זו על מיצוי הליכים נכונה במיוחד כאשר העתירה מוגשת על-ידי עותר ציבורי אשר מבקש לזעוק את "כאב האומה".
"סוף דבר – העתירה נדחית בזאת על הסף. העותרת תישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 5,000 שקלים", סיכם.