"אף פעם לא תשמעו ממני גינוי או ביקורת על משפחה שכולה שככה מרגישה באופן אותנטי. ההתמודדות הטובה ביותר עם סיטואציה כזאת היא פשוט לשתוק. אין דרך להתווכח ולא צריך להתווכח. בשנה שעברה הסיטואציות האלו לא קיבלו הדהוד, בטח לא הפיכה למיינסטרים. חלק מהאנשים שהיום מעודדים פתאום את זה, אז ביקרו את זה. הבעיה היא לא מה שמשפחה שכולה זו או אחרת אומרת, מימין, משמאל, ממרכז, זו לא הבעיה. הבעיה היא איזה גיבוי והדהוד המחאה הזאת מקבלת והופכת מיינסטרימיזציה", ציין.
רוטמן התייחס לטקס הזיכרון אליו הוא צפוי להגיע: "מי שמסתכל על הפוליטיקאים בתור אנשים בודדים, הוא טועה. אני מגיע למקום שאליו הוזמנתי. מי שהזמין אותי הוא המארגן של הטקס מטעם ההורים השכולים. את ההורים השכולים עצמם שכך מרגישים, לא תשמע ממני מילת ביקורת עליהם, יש להם את כל הזכות להרגיש מה שהם רוצים - זו לא ביקורת עליהם, אבל זה כן ביקורת עליך ועל מי שמהדהד את השיח הזה בתור 'ההורים השכולים רוצים', לא. יש דרך שבה מדינת ישראל מכבדת את נופליה".
"הדרך הזאת היא כאשר מגיעים נציגי הממלכתיות, ונבחר ציבור מכל מפלגה שהיא, גם אם הוא מהקואליציה וגם מהאופוזיציה - מייצג לא את עצמו ולא את מפלגתו, הוא מייצג את הכנסת ואת הציבור", הוסיף.
יו"ר ועדת החוקה גינה את קריאות הגנאי נגד נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק: "ברור שלאף אחד, בין אם הוא איש ציבור, ובין אם הוא לא איש ציבור, את לא חושבת שזה לגיטימי לאחל איחולי מוות או איחולים אחרים".
יחד עם זאת, ביקר בחריפות את התנהלותו: "אני מזהה היתממות אדירה בעצם השיח הזה. יום לפני, ראיינו את אהרן ברק, האיש שאין לו שום תפקיד לכאורה ואין לו שום מעמד, ראיינו והדהדו את קריאתו לצאת ולהפגין. בתור מה עשו זאת? בתור זה שהוא נשיא בית המשפט העליון לשעבר. אז או שיש לו השפעה ציבורית, ואז ממילא, להפגין ליד ביתו זה לגיטימי בדיוק כמו כל אדם אחר, או שאין לו השפעה ציבורית, ואז השאלה היא למה מראיינים אותו".
סייע בהכנת הכתבה: אמיתי דואק, 103fm.
התרעות פיקוד העורף