המשנה ליועמ"שית הוסיף כי "איננו מבקשים להתעלם מהקשיים הטמונים ביישומה של עילת הסבירות לאורך השנים. אולם קושי ביישומה של העילה והזהירות הנדרשת בה, אינם מצדיקים את ביטולה".
הוא ניסה להסביר את דבריו: "ניתן למשל לחשוב על הסדרת חובת הסבירות של רשויות השלטון, במסגרת הסדר המתייחס גם לאופי ההתערבות השיפוטית האפשרית במקרים בהם מופרת אותה חובה, ואשר כולל את הבניית שיקול הדעת השיפוטי ביישומה, על מנת להביא לצמצום השימוש בה למקרים בהם הדבר מתחייב. חוק יסוד: השפיטה הוא בוודאי לא האכסניה המתאימה להסדר שכזה".
עוד הוסיף לימון: "הביטול של עילת הסבירות הוא אמצעי קיצוני ביותר. אילו ההצעה היתה מבקשת לטפל באופן אמיתי במורכבויות של עילת הסבירות היא היתה עושה זאת באמצעות המשפט המנהלי ולא באמצעות חוק יסוד השפיטה. תכלית ההצעה היא יצירת חור שחור נורמטיבי ועמדתנו היא שזו פגיעה קשה בערכים הבסיסיים של הדמוקרטיה הישראלית. ביטול עילת הסבירות יפגע ביכולת של בית המשפט להגן על הפרט מפני החלטות שרירותיות".
גיל לימון, המשנה ליועמ"שית, טען כי עילת הסבירות תוכל להוביל לשימוש לשם צרכים פוליטיים: "הממשלה תוכל לעשות שימוש רע לצרכים פוליטיים בעילת הסבירות. באין עילת סבירות תיעלם אף חובתם של ראש הממשלה והשרים לפעול בסבירות. ולכן השאלה היא האם מוצדק לפטור את הממשלה ונבחרי הציבור מלפעול בסבירות. החלטה שאינה מקיימת את דרישת הסבירות היא החלטה שרירותית".
התרעות פיקוד העורף