"אני אומר את זה לכל החברים שלי באקדמיה, כל הטיעונים של 'הסלמי', 'הפולני' ו'המדרון החלקלק', אי אפשר לעבוד איתם, כי אם אני בוחן כל חוק על פי החקיקה הבאה אז אני מקפיא את המצב הקיים. אבל בואו נחזור לעניין הסבירות, אני חושב שהגורמים הקנאיים שחלקם מובילים את הרפורמה הזאת, אני לא יודע אם הם ששים, אבל הם אכן הולכים כרגע לשיח של היכנעות, הם היו מוכנים לפשרות, כולל זו שעכשיו אנחנו מדברים עליה, הם היו מוכנים לבלוע אותה אם זה יהיה עסקה כוללת וכו'. וברגע שהמשא ומתן ההוא התפוצץ, אני לא משחק בהאשמות, אבל אז הם חוזרים בהם והם הולכים לנוסח הקודם", טען.
עוד הוסיף ואמר כי "יש הרבה מאוד עילות במשפט המנהלי, כשאנחנו מלמדים משפט מנהלי עילת הסבירות לוקחת במקרה הטוב חצי שיעור, אבל יש לה חשיבות בדיוק בנושאים שהעילות האחרות לא מספקות לנו כלים. יש לך הרבה מאוד עילות אחרות, עילות קלאסיות שעליהן המשפט המנהלי נבנה. בשנות הארבעים באנגליה לקחו עילה שזו הבעיה שלה וזה היתרון שלה, אין לה קריטריונים, אם תשאל אותי מה הקריטריונים להפעלת סבירות, לא סבירות קיצונית מאוד, אז אנחנו לא יודעים להגיד את זה, וזה בדיוק מקור חוזקה ולכן אנחנו צריכים אותה למקרים כאלה".
"הפשרה אמרה שהעילה של הסבירות תצומצם רק כלפי החלטות ממשלה שמקבלות אישור של הכנסת בענייני מינויים, למשל למנות שר אפשר, החלטות ממשלה אחרות, למשל מינוי רמטכ"ל וכאלה, שהן לא עוברות את אישור הכנסת, תישאר עילת הסבירות כמו שהיא. דוגמא נוספת, לא ניתן יהיה לפסול מכוחה של עילת הסבירות החלטות של שרים שהן נוגעות לענייני מדיניות ושהן אושרו על ידי הממשלה במליאתה. עוד דוגמא - שאר החלטות השרים והחלטות הממשלה בענייני מינויים, כל מה שלא נתון לאישור הכנסת, ימשיך להיות כפופים לביקורת השיפוטית כמו היום".
"הדד ליין זה עד סוף ההצבעה השלישית. אבל אני רוצה להגיד שגם ממשלות מעבר הייתה הסכמה שזה לא יכול בהם. זה עכשיו יושב אצל נתניהו ואנשיו, זה כבר יושב אצלו מאתמול והוא צריך להכריע האם הוא הולך עם יריב לוין והולך לגרסה קיצונית, ונכנע לקנאים מהצד שלו, או שהוא נותן אור ירוק לפשרה הזאת, ואז אנחנו נותנים לו גיבוי ציבורי ויש את גורמי האופוזיציה בכנסת, מי שנתן הסכמה. הפקטור זה גורמים מהאופוזיציה, שאם ילכו לנוסחה הזאת הם יהיו מוכנים לצאת פומבי ולתת לזה אישור. את המחאה זה לא יספק אבל את מדינת ישראל זה יציל", סיכם.
התרעות פיקוד העורף