"אשקלון היא עיר מקסימה, יש בה את חוף הים הכי יפה בארץ", הוא מתמוגג. "ולכן כשהייתי צריך לקבל החלטה משפחתית אסטרטגית אם לקחת את המשפחה איתי להתגורר במקומות מרוחקים בתקופת השירות, החלטתי שאני לא מטלטל אותם אלא את עצמי, ונשארנו תמיד באשקלון".
דיכטר, מי שהיה ראש השב"כ באינתיפאדה השנייה, השר לביטחון הפנים, סגן שר הביטחון ויו"ר ועדת החוץ והביטחון, כיהן בעבר גם כשר להגנת העורף. הגם שהיה ממונה על השב"כ באינתיפאדה השנייה, אחת התקופות התובעניות ביותר שידע הארגון מעודו, לא יכול היה לשער שיגיע יום שבו ייהרגו בבת אחת יותר ישראלים מסך כל הקורבנות שגבתה האינתיפאדה השנייה לאורך שש שנותיה.
"זה האספסוף, הבוזזים מהשכונות שקרובות לגבול, שנכנסו ברגל ובאופניים, והתעללו ורצחו ובעיקר גנבו מכל הבא ליד, אפילו עגלות ילדים וטלוויזיות, ולדאבון הלב גם אנשים שנחטפו על ידיהם. שני הגלים האלו מתוארים בסרט בצורה מקיפה ומזעזעת, אבל אתם פספסתם את הגל השלישי. העורכים שאלו, מי זה הגל השלישי, ואני אמרתי, זה הגל של מקבלי הפנים, הפלסטינים בעזה, אלו שאנחנו אוהבים לכנות 'הבלתי מעורבים'".
"אם יש משהו שמדינת ישראל חייבת לקרוא אחרת לגמרי ממה שקראה והבינה לפני 7 באוקטובר זה את האוכלוסייה העזתית. הם אלו שלא צולמו במצלמות הגו־פרו של המחבלים ובטח שלא במצלמות בבתי היישוב, כי הם חיכו למחבלים ולבוזזים בעזה, אבל הם צולמו בהרחבה בערוצי הטלוויזיה הערביים והזרים".
השיחה עם שר החקלאות מתקיימת ביום שבו נשלח לתל אביב ולשרון מטח רקטות מפתיע, ראשון לאחר ארבעה חודשים של שקט יחסי במרכז. דיכטר לא יכול שלא לתהות בקול איך המטח הזה היה משפיע על בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ) לו היה נורה ביום שבו התקבלה ההחלטה על הפסקת המלחמה ברפיח. "הגוף הזה מייצג צביעות עולמית", אומר דיכטר בזעם. "הרי מטרתו לטפל בפשעי מלחמה, ובמקום זה הוא נותן במה וקול ל־57 מדינות מוסלמיות שאליהן מסתפחות מדינות תומכות טרור שמקבלות החלטות אנטישמיות".
"זה כמו שבגרמניה נדרשו לכבד את החוקים הנאציים של היטלר. זה העולם שאנחנו חיים בו. המדינות האלה, כולל אלו שהודיעו על תמיכה במדינה פלסטינית, יקומו יום אחד ויבינו שמה שקורה נגד ישראל יגיע לחצר שלהן. ישראל היא לא באמת היעד האמיתי של איראן. ישראל היא רק המנוף לזכות בעזרתו באהדת העולם הסוני הערבי. לאיראנים יש חזון מאוד מגובש, הם רוצים להיות האדונים של מכה ומדינה, ובשביל זה הם צריכים את תמיכת העולם הסוני. ישראל היא הטריגר שיאפשר להם להתקדם אל החזון הזה".
משרד החקלאות, תחום ירוק תרתי משמע, הוא בחירה מפתיעה לדיכטר, שכיהן רוב חייו בתפקידי ביטחון בכירים. "בפוליטיקה אתה לא תמיד יכול לבחור את מה שאתה רוצה", הוא מחייך, "אבל לפחות הלכתי על העיקרון של תפקיד שאני עושה אותו מאל"ף ועד תי"ו. לא הסכמתי לקבל תפקיד שיש בו רוטציות, ובנסיבות של הרכבת הממשלה, המשרד היחיד שעמד באמות המידה הללו היה החקלאות. וזה התאים לי. לא שאני חקלאי, אבל אני מכיר את הנושא וחי לידו".
"אנחנו מנסים לטפל בנזקי המלחמה בחקלאות בכל מיני דרכים, כמו למשל בתחום העובדים הזרים. העלינו את מספר העובדים הזרים בחקלאות מ־30 אלף ל־70 אלף פועלים. כך גם בתחום המים. מישהו עוד זוכר את הפרסומת ישראל מתייבשת? היום בישראל יש עודף מים, ובחקלאות המים שמשקים בהם היום הם 55% מים מושבים. שווי בנפשך, אם לא נגדל בחקלאות, יישפכו לים 80 מיליון קוב מים מושבים, שמשמעותם מים מהמקלחת שמשלמים עליהם כסף לטיהור וכיום הם נשטפים לים, לדגים שלא משלמים על המים".
"החקלאים משלמים היום על מים מושבים סכומי תועפות, שלא לדבר על מים שפירים, שעליהם החקלאי משלם כפול ומכופל. אז אנחנו נלחמים על הוזלת מי החקלאות מול רשות המים ומול האוצר. אנחנו מסבירים להם שהמדיניות שהייתה נהוגה עד היום בחלוקת משאבי המים לחקלאות לא יכולה להימשך".
התרעות פיקוד העורף