"אני יכול לסלוח על ההערות של ילדים בני 15, שלא עבדו יום אחד בחיים ולא קיבלו תעודת בגרות, שמבינים אותי כ"אפס פחדן" ועוד כל מיני ביטויים לא ראויים". אמר אדלשטיין והוסיף: "אבל אני לא יכול לסלוח, ואין לי זכות לסלוח, על הזלזול בחטופים ועל השימוש הציני בהם. זה כואב לי לראות כיצד הופכים את החטופים למטבע עובר וסוחר".
בהמשך פתח במתקפה נגד פעילי 'קפלן': "כשאני רואה את אותם האנשים ארבע שנים רק מחליפים חולצה, חלקם גם לא מחליפים, ליד הבית שלי, עושים פיקניקים, שותים בירה, צחוקים, שירה בציבור. רואים אותי חוזר מבית הכנסת - 'מה עם החטופים? מה עם החטופים?', אני עובר, מתיישבים חזרה - יוגה, פילאטיס, שירה בציבור - מול העיניים שלי. אף אחד לא נתן לי זכות לסלוח".
מטה משפחות החטופים הגיב לדבריו של אדלשטיין: "אין דבר עצוב יותר, שמסמל את השפל המוסרי והערכי אליו התדרדרה ההנהגה שלנו, מאשר מי שנמק בעצמו בצינוק כאסיר ציון ונותן את ידו מזה כשנה להפקרתם של 101 חטופים וחטופות, שנמקים במנהרות הטרור של החמאס בעזה. אילו יולי אדלשטיין היה משקיע מאית האחוז מהאנרגיה בהשבת החטופים, כמו שהוא משקיע בהכפשת הפעילים להשבתם, החטופים כבר מזמן היו בבית".
מטה המאבק "חופשי בארצנו" הגיב אף הוא ותקף: "יו"ר ועדת חוץ וביטחון, בתקופה הביטחונית הקשה ביותר בתולדות המדינה, התבלבל לחלוטין. הוא וחבריו הם אלו שצריכים לבקש סליחה מהאזרחים על המחדל הביטחוני החמור, ולא להיפך. במקום להתעסק במפגינים, מוטב שיתרכז במניעת העברת חוק הפטור מגיוס במסגרת הקומבינה שנתניהו רוקח עם גדעון סער, ושיעשה הכל כדי להביא לעסקת שחרור החטופים. הגיע הזמן שחברי הכנסת יפסיקו לעסוק בעצמם ויתחילו להתמודד ברצינות עם האתגרים הביטחוניים העצומים העומדים בפנינו. זו חובתם כנבחרי ציבור, וזו הציפייה הלגיטימית של אזרחי ישראל ומי שלא מסוגל - שיפסיק להתבכיין ויתפטר"
התרעות פיקוד העורף