"ברור שנכנסים" (לממשלה), טרופר מצטט את השיחה עם בני גנץ וגדי איזנקוט בערב 7 באוקטובר. "זה היה כל כך ברור שזה אירוע חריג מכל בחינה, לא משהו שפגשנו אי פעם, שאין מה בכלל לדבר על שיקולים פוליטיים".
טרופר תיאר את החוויה הקשה של ביקור בעוטף עזה יומיים לאחר המתקפה, כשעדיין היו מחבלים באזור. "באמת הייתה חוויה מאוד קשה", סיפר, "אבל גם התחלנו לפגוש את העוצמה הישראלית המדהימה הזו שנותנת לי הרבה כוח מאז".
בהתייחסו לקרע הפנימי שקדם למלחמה, אמר טרופר: "אני חושב שיש קשר בין השניים. כלומר, אני אומר לך גם כשראיתי חומרים מודיעיניים, שהאויבים שלנו זיהו את החולשה הפנימית שלנו". הוא הדגיש את חשיבות הלכידות הפנימית והביע דאגה מהתחדשות הקרעים לאחרונה.
בהמשך מתח ביקורת על התנהלות הממשלה בנושא החזרת החטופים: "האם החטופים לא בבית היום בגלל שיקולים פוליטיים? זה סוג השאלות שאף פעם אני לא יכול לתת לך עליהן תשובה מוחלטת", אמר, אך הוסיף: "אבל סינוואר הוא האויב שלי. הממשלה הזו היא ממשלת ישראל, אני אזרח ישראלי, אני יודע לפנות רק אליה".
בנושא מתווה החטופים, טרופר טען כי היו הזדמנויות רבות להשבת החטופים שהוחמצו. לדבריו, נתניהו העדיף שיקולים פוליטיים על פני שיקולים לאומיים. טרופר הדגיש: "כל פעם כזו נתניהו היה יוצא החוצה ובקולו מעלה רטוריקה הרבה יותר קיצונית, מתחייב לשותפות הקואליציוניות שלו שמתנגדות לזה". הוא הוסיף כי "העובדה שהיום אין אמון בכנות הכוונות של נתניהו היא שבר מאוד גדול".
בביקורתו על נתניהו, טרופר האשים את ראש הממשלה בהעדפה עקבית של שיקולים פוליטיים. הוא טוען: "נתניהו הרבה יותר קרוב לעמדותינו, בעמדותיו לעמדות של גנץ, איזנקוט ושלי. אלא מה זה שיקול פוליטי? שלמרות שהוא יודע שזה הדבר הנכון, כדי לשמר את הקואליציה שלו, הוא פועל אחרת".
באשר לאחריות הממשלה לאסון 7 באוקטובר, טרופר הדגיש: "אחריות עליונה בעיניי, שיושבת על ההנהגה הנבחרת, היא לשמור על הלכידות הפנימית, כי זה עניין קיומי". הוא ייחס לנתניהו אחריות אישית: "מה שקורה בעזה, מה שקורה עם חמאס במשך 15 שנים בתפיסה האסטרטגית, זה שלו ורק שלו. החלוקה הפנימית שהביאה לקרע נורא בין עם ישראל, זה שלו ורק שלו".
בנוגע לטקס הממלכתי השנוי במחלוקת, הציע טרופר גישה שונה: "אם באמת חשוב לך אמון, אתה באמת רוצה לעשות טקס, תהפוך את סדר הפעולות. תימנע מכל נאום של דמות פוליטית, תעשה אותו הכי נקי".
למרות הביקורת, טרופר הביע אופטימיות זהירה לגבי עתיד המדינה. "מה שנותן לי תקווה זה אנשים. אני פשוט פוגש כל יום, כל היום, אנשים טובים", אמר. "יש בי כוח, יש לי תקווה, ואני שואב אותה מכל הטוב והנדיבות הישראלית, שהיא פה מסביב בשפע".
טרופר הדגיש את חשיבות האחדות והסולידריות, במיוחד בזמנים קשים. "בטנק נכנסים בסוף אנשים שחושבים ככה ואחרת, והם מוכנים לתת את החיים בשביל השני", הזכיר.
בהתייחסו לסוגיית הגיוס, מתח טרופר ביקורת חריפה על התנהלות הממשלה: "הרי כל בר דעת מבין ואתה היית במילואים חודשים ארוכים, אתה יודע שצה"ל צריך עוד לוחמים. אתה יודע שמשלמים מחיר איום ונורא ואנשים נקראים בפעם השלישית, הרביעית והחמישית כי חסרים חיילים לכל החזיתות שאיתן אנחנו מתמודדים". הוא הדגיש כי הסיבה היחידה שהם לא מגויסים היא שיקול פוליטי לשרידות הממשלה, ומכנה זאת "הכשל הערכי המנהיגותי הכי גדול".
טרופר התייחס לעתיד הפוליטי ולאפשרות של שינוי בהרכב הממשלה הבאה. הוא הביע תקווה ל"ממשלת הסכמה לאומית" והדגיש את חשיבותה של ממשלה רחבה ויציבה שתוכל להתמודד עם האתגרים העצומים העומדים בפני ישראל. "אם היא לא רחבה, והיא לא יציבה, והיא לא יודעת לייצר הסכמות בתוך הרוב הציוני, היא לא תצליח לעמוד באתגרים הגדולים", סיכם וקרא למנהיגות אחראית ולאחדות לאומית בעת הזו.
לסיום קרא לשינוי בשיח הציבורי: "לא לריב, אבל אפשר קצת אחרת". הוא הביע תקווה שהלקחים מהשנה האחרונה יובילו לממשלת הסכמה לאומית רחבה שתוכל להתמודד עם האתגרים העצומים העומדים בפני ישראל.
התרעות פיקוד העורף