נוכח האפשרות לתגובה ישראלית נגד איראן לאחר מתקפת הטילים, שוחחנו עם ד"ר שי הר-צבי, מומחה לארה"ב וחוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, ולשעבר מנכ"ל בפועל של המשרד לנושאים אסטרטגיים, על המדיניות הצפויה מצד הממשל האמריקאי.
כך הוא אמר: "מאז המתקפה האיראנית על ישראל, הממשל האמריקאי מדגיש, כי לישראל יש את הזכות להגיב, אך מבליט את ההסתייגויות שלו לגבי יעדי התקיפה. זאת, באופן שמשקף את הדילמה בה הממשל נמצא - ההבנה כי ישראל חייבת להגיב לצד החשש מההשלכות האזוריות, העלולות בתרחיש קיצוני להקרין גם על מערכת הבחירות לנשיאות ארה"ב.
"ביידן הדגיש גם, כי 'אף ממשל אמריקני (תוך שהוא חוזר על המילה 'אף' (none) מספר פעמים, לא עזר לישראל יותר ממנו', ובמידה של ציניות אמר כי "נתניהו צריך לזכור זאת". הוא הוסיף, כי אינו יודע אם נתניהו מנסה להשפיע על הבחירות, אבל הוא 'אינו בונה על כך'.
"מנגד, הנשיא לשעבר טראמפ, ציין בעצרת בחירות כי ישראל צריכה לתקוף את מתקני הגרעין, והטיח ביקורת על ההתנגדות של ביידן לפעולה שכזו. לדבריו, ביידן היה צריך להגיד "תפגעו קודם בגרעין, ותדאגו לגבי השאר אחר כך". בהקשר זה, יוזכר כי טראמפ עצמו נטש את הסכם הגרעין עם איראן ב-2018, ומנגד לאחרונה ציין כי יהיה מוכן לבחון הסכם חדש עימה.
"מכל מקום, תמיכתו של טראמפ בתקיפת מתקני הגרעין ממחישה, הלכה למעשה, כי סוגיית התגובה הישראלית הפכה לסוגיה שבמחלוקת במערכת הבחירות לנשיאות. הדבר עלול לפגוע עוד יותר בתמיכה הדו-מפלגתית בפעולות של ישראל, שגם כך נמצאת בכרסום מתמשך, כפי שגם משתקף במגמות העומק בחברה האמריקאית בשנים האחרונות. עפ"י שורה ארוכה של סקרים קיימים פערים הולכים ומתרחבים בתמיכה בישראל בין הרפובליקנים לדמוקרטים, ועוד יותר מכך בין הדור המבוגר לצעירים, שמביעים גישה ביקורתית יותר כלפי ישראל.
"למרות המאמצים של ביידן לשמור על עמימות לגבי המדיניות האמריקאית בתרחיש של תקיפה ישראלית, נראה כי דבריו ביומיים האחרונים משקפים בצורה נאמנה את תפיסתו כי התגובה הישראלית צריכה להיות מידתית וזהירה. ביידן אמנם הדגיש בדבריו כי מתקיימות התייעצויות אינטנסיביות של גורמים דיפלומטיים וצבאיים (12 שעות ביום כדבריו). בה בעת, הוא נמנע מלציין מתי בכוונתו לשוחח עם ראה"מ והבהיר כי ראשית ישראל צריכה להחליט בעצמה לגבי התקיפה, ורק לאחר מכן הוא ישוחח עם ראה"מ. נראה, כי העובדה שהשניים עדין לא שוחחו מאז התקיפה האיראנית, יש בה כדי להמחיש את היחסים המעורערים הקיימים ביניהם. חשוב להזכיר, כי בשבועות הראשונים של המלחמה ביידן ונתניהו שוחחו בתדירות גבוהה, ברם ככל שהמחלוקות החריפו, כך תדירות השיחות הלכה והצטמצמה.
"ישראל צריכה להתייחס לתקיפה באיראן לא כמטרה בפני עצמה, למרות שאין עוררין לגבי חשיבותה וחיוניותה, אלא כמהלך משמעותי, שאמור לשרת הגיון אסטרטגי רחב להתמודדות עם האיום האיראני הרב-זירתי והרב-מימדי. מטרת העל צריכה להיות, בראש ובראשונה, בלימת החתירה האיראנית להשגת גרעין צבאי, לצד פירוק חגורת האש שבנתה מסביב לישראל. לשם כך, שיתוף הפעולה והתיאום המדיני והביטחוני-צבאי, בעיקר עם ארה"ב, אך גם עם יתר בעלות בריתנו במערב ובעולם הערבי, הינו חיוני למימוש מטרות אלו, ובכלל זאת לערעור היציבות של המשטר האיראני. זאת, מתוך הבנה, כי איראן תמשיך לדבוק באידיאולוגיה הקיצונית הדוגלת בהכחדתה של ישראל, ולכן מדובר במערכה ארוכה, הדורשת מישראל לגלות עוצמה צבאית וטכנולוגית, לצד תעוזה ותבונה מדינית".
התרעות פיקוד העורף