תופעת "הבועה האונטולוגית" מתבטאת בכך שנרטיבים מורכבים המעצבים את המדינה מתפצלים, ומה"שברים" נוצרות שתי תפיסות עולם מנוגדות, בלתי מתפשרות ומפושטות. שתי תפיסות אלה אינן מאפשרות למערכת המדינתית לתפקד במתכונת המוכרת, שנשענה בעבר על נרטיב מורכב של העם, האומה הפוליטית והחברה האזרחית.
השסע החברתי בישראל אינו רק מאפיין מקומי. תהליכים דומים ניתן לראות בארה"ב, באירופה ובמדינות אחרות. ואולם, הייחודיות של ישראל טמונה בקשר העמוק בין עמדות אידיאולוגיות לבין סוגיות של ביטחון, דת וזהות לאומית. גורמים אלה הופכים את הקונפליקטים לרגשיים יותר ומקשים על מציאת פשרות.
בנוסף, שינויים טכנולוגיים וכלכליים, דיגיטציה ועלייה בניעות החברתית מעצימים את הניגודים הקיימים ומקשים על המשילות.
תוצאות הסקר בנושא "ציפיות הישראלים מטראמפ וחזון עתיד ישראל" מצביעות על פילוג אידיאולוגי בציפיות לגבי מדיניותו של דונלד טראמפ כלפי ישראל:
טראמפ הפך לסמל הקיטוב. עבור חלק הוא ערובה ליציבות ותמיכה, עבור אחרים - מקור איום. אך הציפיות מטראמפ משקפות את השלכת העימות האמריקאי בין דמוקרטים לרפובליקנים על הבעיות הפנימיות של ישראל.
הקיטוב האמריקאי מעצים במידה ניכרת גם את הקיטוב הישראלי.
הפילוג החברתי, שנגרם מהיווצרות "הבועה האונטולוגית", מתעצם באמצעות טכנולוגיות המידע המודרניות. אנשים מתבודדים במרחבי המידע שלהם - "תאי הד". פוליטיקאים ותקשורת מעצימים את האפקט על ידי פנייה לרגשות וסיסמאות פשטניות, ולא לדיאלוג רציונלי.
קבוצות שונות בחברה מקדמות את האינטרסים שלהן באמצעות:
עם זאת, לא כל הקבוצות נהנות מאפשרויות שוות. למשל, ישראלים דוברי רוסית מתמודדים עם:
גורמים אלה מגבילים את השפעתם על המדיניות, למרות הפוטנציאל הדמוגרפי המשמעותי שלהם.
דוגמאות בולטות הן השפעתם של אילון מאסק ודונלד טראמפ על הפוליטיקה האמריקאית והבינלאומית באמצעות פלטפורמות חברתיות. ציוץ בודד של מאסק עשוי לעורר מחאות המוניות או לשבש את עבודת הקונגרס, וטראמפ מעצב באמצעות הרשתות החברתיות תהליכים פוליטיים גלובליים ותביעות טריטוריאליות.
העוצמה הרגשית של התוכן והתגובה המיידית של הקהל מערערות את המנגנונים המסורתיים של הממשל. הדבר מוביל לירידה באמון בשלטון ולתפיסת החלטות ממשלתיות ככלי לשירות אינטרסים קבוצתיים צרים.
בעולם המשתנה, ישראל יכולה להפוך למרכז של אשכול אזורי אברהמי חדש, המאחד מדינות במזרח התיכון, אפריקה ואסיה. תפיסה זו מבוססת על שלושה יסודות:
הצלחת האסטרטגיה תלויה ביכולת לשלב בין קדמה טכנולוגית, זהות דתית ומדיניות חוץ עצמאית בעולם המודרני.
התרעות פיקוד העורף