כפי שפורסם ב"מעריב", שר המשפטים לוין מחזיק בקובץ עם טענות של הממשלה נגד היועצת המשפטית לממשלה. הערב לוין הניע את המהלך ופרסם אותו לציבור. בקרוב, הממשלה צפויה להתכנס בכדי להכריע האם להביע אי אמון בגלי בהרב מיארה כיועצת המשפטית לממשלה.
עם זאת, הדרך לפיטורי היועמ"שית תהיה ארוכה ומסובכת. ההחלטה להביא לממשלה הצבעת אי אמון ביועמ"שית אינה חלק מהליך הפיטורין שנקבע בדו"ח ועדת שמגר. מדובר במהלך הצהרתי, לאחריו יתחיל השלב הפורמלי. השלב הראשון נמצא בידיו של שר המשפטים יריב לוין, שיצטרך לפנות לוועדה שבחרה את היועמ"שית בכדי להתייעץ איתה לגבי הפיטורין. הוועדה תבדוק אם ההחלטה לפטר את היועמ"שית סבירה ונכונה, ותביע את דעתה על כך בכתב.
וכאן טמונה הבעיה הראשונה של הממשלה. בוועדת האיתור שמינתה את בהרב מיארה לתפקיד היועמ"שית ישבו חמישה חברים: נשיא בית המשפט העליון בדימוס השופט אשר גרוניס, שר המשפטים לשעבר דן מרידור, חבר הכנסת לשעבר צבי האוזר כנציג הכנסת, נציגת לשכת עורכי הדין עו"ד תמי אולמן ופרופ' רון שפירא כנציג האקדמיה.
בוועדה חסרים חברים, כמו האוזר שכבר אינו חבר כנסת. בכדי לקבל את חוות הדעת של הוועדה, צריך למנות נציגים חדשים. עם זאת, גורמים בקואליציה טוענים בשיחה עם "מעריב" כי החובה היא להיוועץ בוועדה שבחרה את היועמ"שית- כלומר עם חברי הוועדה שבחרו אותה, כך שהדבר אינו מהווה מכשול.
אחר קבלת עמדת הוועדה המקצועית בכתב, הנושא יעלה לדיון בממשלה ורק אז יוחלט האם לפטר את היועמ"שית. הכלל קובע כי ליועץ המשפטי לממשלה תהיה זכות שימוע לפני הממשלה והוועדה המקצועית, בטרם הגעה למסקנות – כך שההליך לא יכול להתרחש מהיום למחר.
יש לשים לב כי דו"ח ועדת שמגר קובע כי אין צורך באישור של הוועדה המקצועית לגבי פיטורי היועמ"ש, זאת מכיוון שלעמדת ועדת שמגר "יש להשאיר בידי הממשלה את ההחלטה הסופית בדבר המשך כהונת היועץ המשפטי, בעיקר כאשר נוצר מצב בו אי-אפשר לקיים שיתוף פעולה יעיל". על פי הדו"ח, "משקלם המצטבר של הבעת הדעה של הוועדה, השימוע ותגובת דעת הקהל יהוו גורמים משפיעים מספיקים לשם מניעת שימוש בסמכות הפסקת הכהונה בנסיבות בלתי-ראויות".
עם זאת, כידוע, גם במידה והממשלה אכן תצלח את כל השלבים ותפטר את היועמ"שית, מי שיכריע בסופו של דבר האם ההחלטה תעמוד בתוקפה יהיו שופטי בג"ץ.
התרעות פיקוד העורף