יו"ר ועדת חוקה חבר הכנסת שמחה רוטמן הודיע הערב (שני) כי יופץ נוסח סופי להסתייגויות של התיקון לחוק יסוד השפיטה, אשר משנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים. לאחר ההצבעה בוועדת חוקה, החוק יבוא להצבעה אחרונה לפני מליאת הכנסת - וייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
חשוב לציין כי שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים הוא גולת הכותרת של הרפורמה המשפטית. עד כה, להליך הרפורמה היה הישג אפקטיבי אחד בלבד: שינוי הרכב הוועדה שתבחר את נציב תלונות הציבור על השופטים, כך שלקואליציה תהיה שליטה כמעט מוחלטת בבחירת הנציב. כעת תלויה ועומדת בבג"ץ עתירה לביטול החוק. עם העברת החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, רוטמן ירשום יחד עם שר המשפטים יריב לוין ניצחון אדיר.
המהלך הקודם של רוטמן ולוין לתיקון חוק יסוד השפיטה שלל את היכולת של בג"ץ לעשות שימוש בעילת הסבירות על החלטות הממשלה. התוצאה הייתה הפוכה באופן קיצוני. לראשונה בתולדות המדינה, בית המשפט ביטל חוק יסוד - ובכך ביטל את ההישג של רוטמן ולוין. כיום, היועמ"שית ובג"ץ עושים שימוש דרך קבע בעילת הסבירות בכדי להגביל ולהעביר ביקורת על החלטות הממשלה.
אלא שהעברת התיקון החדש לחוק יסוד השפיטה אינו סוף הדרך. כפי שקרה בעבר, ייתכן ושופטי בג"ץ יחליטו לבטל את התיקון לחוק היסוד אשר משנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים ואת הדרך בה שופטים נבחרים לבתי המשפט, בדגש על בית המשפט העליון - אשר למינויים בו נדרשת הסכמה פוליטית בלבד.
יועמ"ש ועדת חוקה, עו"ד גור בליי, אמר בדיון: "התיקון מעביר אותנו למודל בחירת שופטים שמדגיש באופן מובהק את המימד הפוליטי. מאחר שזה המצב, גם הביקורת שאותה הבענו לאורך כל הליך החקיקה לא השתנתה - והתיקון נותר לעמדתנו עם קשיים משפטיים עקרוניים שלא קיבלו מענה. הרשות השופטת אמורה לשמש מבחינה מוסדית ביחסי הכוחות בדמוקרטיה ככוח מאזן מול הרשות המבצעת והמחוקקת. היא אמורה מתוקף תפקידה לבקר את נבחרי הציבור ואת פעולותיהם. זה התפקיד שלה".
על פי ההלכה, בג"ץ לא מתערב בהליכי חקיקה של הכנסת על עוד הם נמצאים בהליכי חקיקה. לכן, כל עוד החוק לא עובר בקריאה שנייה ושלישית הסיכוי להגשת עתירה נגד החוק נמוכה - וגם אם תוגש עתירה כזאת, היא תידחה. עם זאת, כבר ביום לאחר העברת החוק בכנסת, צפויות להיות מוגשות עתירות רבות נגד התיקון של חוק יסוד השפיטה אשר משנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים.