מלח על הפצעים: המדינה ויתרה על אוצר הטבע - והפסידה מאות מיליוני שקלים

על פי הדוח, הפיקוח על זיכיון ים המלח לוקה בשורה של ליקויים, בהם דליפות של חומרים מזהמים, הימנעות משיקום אתרי כרייה ישנים, וחישוב דמי חכירה לפי תעריפים מיושנים. עוד נמצא כי אין למשרדי הממשלה הרלוונטיים מערכת מעקב סדורה אחר עמידה בתנאים סביבתיים, טיפול בשפכים או התמודדות עם מפגעים אחרים.

המבקר מצא כי משרד האנרגיה ורשות מקרקעי ישראל לא דרשו מהחברות לשלם עבור חומרים שהן כורות מהשטח, מה שהוביל להפסד הכנסות משמעותי. "אנחנו מדברים על סכום שיכול היה להכניס עשרות מיליוני שקלים לקופת המדינה, אם לא יותר", אמר יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי לוי, בפתח הדיון. עוד עולה מהביקורת כי המשרד להגנת הסביבה לא פעל לגביית היטלי הטמנה בהיקף של בין 90 ל-135 מיליון שקלים.

מיקי לוי תקף: "אלו סכומים ששייכים לציבור. אנחנו חייבים תשובה מדוע בשנה של קיצוץ תקציבי אתם לא פועלים לגבות את הסכומים הללו. ים המלח והמשאבים שייכים לציבור הישראלי כולו ולא לחברה כזאת או אחרת - חובתנו לוודא שהטעויות היקרות לא יחזרו שוב. לו היה הרגולטור, המדינה מבצעים את עבדותם באופן יסודי בראיית פני העתיד. אני מאמין שחלק מנזקי הסביבה במשאב הטבע הייחודי הזה שאין כמוהו בעולם – ניתן היה למנוע. אנחנו עומדי בפני זיכיונות חדשים בעוד כ 5 שנים. זוהי חובתנו לוודא כי הטעויות לא תחזרונה על עצמן וכי הלקחים הופקו ועל כן הוועידה תתכנס שוב בנוכחות מנכ"ל רמ"י ולא תרפה מהנושא".

יובל חיו, מנהל החטיבה במשרד מבקר המדינה שכתבו את הדו"ח, הדגיש את חומרת הממצאים: "יש מחיר כבד מאוד לכישלון הרגולטורי. ראשית בהיבט של הממון - בפרט שבימים אלה תקציב המדינה מוגבל, ובהיבט של הנזק הסביבתי - התכליות הן לשמור על הסביבה".

לדבריו, "משרד האוצר חייב לתכלל אירוע רגולטורי כזה מורכב ולראות איך יתר המשרדים מקיימים כל אחד בתחומו את האחריות. אנו מבקשים מעורבות אישית של השרים בתיקון הפעולות. הדוח נכתב על אותם מקומות שהרשות המבצעת לא קיבלה הכרעה בהרבה סוגיות בין 5-20 שנים. אין כאן מקרה שהמדינה סיימה הליך בחינה והציגה עמדה משפטית".

חיו עדכן כי "התקיימו אצלנו ישיבות במשרד להבין את הדברים והשימוש בשפה מאופקת הגיעו לכדי כמו כישלון רגולטורי, בעיית משילות, ואלו דברים שלא אמרנו אותם כלאחר יד - אמרנו את זה אחר התעמקות שהמחדל הזה מתקיים. בימים שאנחנו בתקציב בציפורניים, משרד האוצר צריך לתכלל אירוע רגולטורי כזה וחייב לנהל פיקוח מורכב כזה".

ח"כ יוראי להב הרצנו הגדיר בדיון את המצב כ"הפרת אמונים" מצד הרשויות: "המשרדים קיבלו לידיהם אחריות על נכס עולמי - ים המלח, ואפשרו להרוס אותו בחינם. מאות מיליוני שקלים היו אמורים לעבור לקופת המדינה - לא נגבו.  משרד האוצר מעוניין להמשיך לעשות הנחות לחברה שפועלת בים המלח".

ח"כ אלי דלל הביע הלם מהנתונים שעלו מהדוח: "מדובר בכספים אסטרונומיים שמונחים על הרצפה והם לא נלקחים. 650 אלף דונם הם שטח הפקר שאף אחד לא מכיר בו, כולל רמ"י." דלל הציע להקים רשות לנכסי ים המלח שתעלה 5-10 מיליון ש"ח לשנה כדי לטפל בנושא.