המשלחת מעיראק, כמו גם משלחות נוספות מקרב הדרוזים בסוריה, המיעוטים בלבנון ומשלחות ממדינות נוספות שאיוב קרא לא נוקב בשמן, מתקבלות אצל הנציג הישראלי הלא פורמלי בכבוד מלכים באיחוד האמירויות במסגרת “גשר לשלום כלכלי", שהקים בשיתוף עם האמריקאים והאירופים להמשך הסכמי אברהם. “אנחנו קיימים מאז שעזבתי את הממשלה והכנסת, ועושים הכל כדי לייצר דינמיקה של שיתוף פעולה כלכלי - כי בסוף האינטרסים הכלכליים מניעים מערכות יחסים, משכיחים שנאה ומרככים את הקיצוניות", מבאר קרא.
אף שנשיא הפרויקט ישראלי, המרכז עצמו יושב באיחוד האמירויות לצד סניפים נוספים בארצות הברית וברומניה. המטרה המוצהרת היא להביא חברות וטכנולוגיות מתקדמות למזרח התיכון כדי להשפיע על תהליכים גיאופוליטיים דרך הכלכלה. המטרה המוצהרת פחות אך חשובה אף יותר היא לקדם תהליכים פוליטיים במטרה לצמצם את האלימות במזרח התיכון.
קרא היה הראשון שהאמין בהסכמי אברהם. “כשיזמתי את הסכמי אברהם, צחקו עליי מימין ומשמאל", הוא אומר בעלבון. “כולם אמרו, הוא חולם בלילה, אי אפשר לקדם כלום בלי הפלסטינים, אבל אני המשכתי עם הרעיון גם כשהייתי שר לשיתוף פעולה אזורי ושר התקשורת והסייבר. פיתחתי נוסחה שמי שנגד איראן הוא בעדנו, ובזכותה הצלחנו להתקרב כמעט לכל המדינות הערביות האנטי־איראניות. החזון שלי הסתמך על העוינות כלפי איראן בעולם הערבי, שתוביל להסכמי אברהם, כפי שאכן קרה לבסוף בפועל. במפגש בוושינגטון אצל הצוות של טראמפ קיבלו את רעיון הסכמי אברהם וגם את השם שלהם, והתחילו לקדם את הנושא. וכשטראמפ הגיע לישראל, הוא עבר את כל השרים, עצר לידי ואמר לי 'אנחנו הולכים על הרעיון שלך'. זה קרה כי הייתי הראשון בהיסטוריה של עם ישראל שמייצג את הדרוזים ומשמש גשר בין מדינת ישראל לעולם הערבי השפוי".
הליכוד או העבודה, קרא מנסה בימים אלו לייצג את הדרוזים בסוריה במצוקתם מול השלטון החדש שטובח בהם ללא רחם. מצבו קשה במיוחד לנוכח העובדה שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ דילג על ישראל מצד אחד במסעו האחרון במזרח התיכון, ומצד שני נפגש עם מנהיג סוריה והטרוריסט לשעבר אחמד א־שרע (המכונה “אל־ג'ולאני") והתרשם ממנו עמוקות. “הטרגדיה שלנו התחילה הרבה לפני נפילת שלטון אסד בסוריה", מבאר איוב. “כבר בראשית שנותיה של ישראל, כשהחליטו על הקמת המדינה, לא הביאו בחשבון את המיעוטים ולא הציעו פתרון לדרוזים שהיו חלק ממדינת ישראל, והשאירו אותם מחוץ לגבולותיה".
“לאט־לאט התחילו להישמע אמירות קיצוניות גם כלפי הדרוזים, כי הם נתפסים כפרו־ישראלים ופרו־יהודים. בסוריה, אם אתה אומר שאתה דרוזי, מיד אתה משויך לתומכי ישראל, ובסוריה של היום, כשאתה אומר מילה טובה על ישראל, מחר בבוקר אתה לא קיים. אז חיכינו בחשש, ואכן לפני שבועיים התחילו לטבוח בדרוזים. זה קרה ליד חלב, כי סווידא, בירת הדרוזים, הפכה להיות כותרת ההתנגדות למשטרו של ג'ולאני שמכנס תחתיו את דאע"ש ואל־קאעידה. הבעיה היא שישראל לא יכולה להגן על הדרוזים ביישובים האלה כי הם מעורבים ויש בהם אזרחים מכל העדות והסוגים. ביישוב הסמוך לעיר ג'רמנה בסוריה הדרוזים והמוסלמים הצליחו להגיע להבנות, והקימו ניידות הגנה שמפטרלות סביב הכניסות ולא מאפשרות למחבלים להיכנס ולפגוע בתושבים. אבל ביישובים אחרים המחבלים הסורים נכנסו לכל בית, כרתו ראשים, פצעו והרגו המונים. זה קרה לפני שבועיים. הנשים, הילדים וכל מי שהצליח לברוח, ברחו לאזור חאד'ר, ליד הגבול עם ישראל שבשליטת צה"ל. הבריאים מוגנים שם, והפצועים הובאו לבתי החולים בצפון".
המסלול של איוב קרא לא תמיד היה סוג בשושנים, והוא בעצם מסמל את מעמדה של העדה הדרוזית הנאמנה מול המדיניות הישראלית הנגועה בפוליטיקה ובגזענות. קרא החל את דרכו בליכוד כחבר כנסת צעיר על משבצת הנציג הלא יהודי במפלגה. בשל היותו איש ימין, סבל מהתנכלות פוליטית. “מבחינת הכנסת, הדרוזים צריכים להיות בשמאל ולא בימין", הוא אומר, “ולכן העובדה שהייתי בליכוד נתפסה כאיום". הוא יליד דלית אל־כרמל, אבל למד בבתי ספר חקלאיים והתגורר אצל זוג יהודים ניצולי שואה שאימצו אותו. “בתחילת דרכי הפוליטית, התקשורת עשתה צחוק מכל דבר שאמרתי או יזמתי", הוא אומר בפשטות, וחרף הזמן שחלף הפגיעה ניכרת בקולו. “הייתה תפיסה כזו כאילו החוכמה נולדה בצפון תל אביב, אבל גם אני גדלתי אצל זוג יקים בצפון תל אביב, והחוכמה שלי היא לא רק משם. אומרים, הדרוזים יודעים מקסימום לייצר לבנה וזעתר, אבל אנחנו ישראלים יותר מכל פטריוט ישראלי, ויש לנו יד ושכל וחזון לא פחות מלכל צבר".
קרא הספיק לכהן כסגן יו"ר הכנסת, שר התקשורת, סגן שר לפיתוח הנגב והגליל ולשיתוף פעולה אזורי וסגן שר במשרד ראש הממשלה עד שהחליט ב־2021 לפרוש מהחיים הפוליטיים. שנה לאחר מכן, בעיצומה של מגיפת הקורונה, נסע לסנט פטרבורג, שם קיבל ממהנדס מקומי מכשיר שלטענתו היה מסוגל לטהר את המים מהנגיף. מאוחר יותר הכריז קרא על שיווק של “מי חיים", ששתייתם כביכול יוצרת “אנטי־וירוס" המונע הידבקות בנגיף. מהלכים אלו גררו תגובות עולבות כלפיו. “באתי לרוסיה, והמהנדסים שם אמרו שהמכשיר יכול לפתור את בעיית הקורונה", מסביר קרא היום. “הבאתי את זה לישראל וכולם התנפלו עליי. בפעם אחרת אמרתי שישראל תנצח במלחמות לא בגלל החיילים שייכנסו לשטח אלא בעזרת טכנולוגיות ורובוטים, ובמשך חודשים צחקו עליי ואמרו שאני הזוי, והנה עכשיו נסראללה חוסל בעזרת בינה מלאכותית, והטכנולוגיות הרובוטיות הן חלק משמעותי מכלי המלחמה המודרניים, ואף אחד אפילו לא חושב להתנצל".
"עם הזמן למדתי שכל הממשלות עובדות על העדה הדרוזית. אף אחד לא באמת מתכוון לשנות את חוק הלאום מפחד הערבים, שיגידו, למה עקרון השוויון חל רק על הדרוזים ולא על כלל ערביי ישראל. עם ישראל צריך לשקול את הדרוזים לא לפי מספר הקולות ולא לפי מצבם האלקטורלי, אלא לפי הזהות והשייכות. צריך לקחת את בני העדה הדרוזית ולהניח בחזית. להרים על כפיים. כשנתניהו היה נוסע לפגישות עם מנהיגי עולם, והיה חשש שהשיחה תידרדר לאפרטהייד, הוא היה לוקח אותי איתו ומתחיל את השיחה עם מקרון או מרקל באלו המילים: ‘לידי יושב השר הכי בכיר ונאמן בממשלה, והוא לא יהודי'. וכך היה סוגר את הפה לכל המקטרגים".
קרא לא רק מדבר אלא גם עושה. בימים אלו הוא פועל להקמת בית חולים שדה בגבול הסורי. “ישבנו עם שר הבריאות ועם בכירים מהעדה הדרוזית והעלינו את האפשרות להקים בית חולים לפצועים הדרוזים", הוא מגלה. “יש לנו אפשרות לסייע לצה"ל בתקצוב בית החולים הזה דרך קרנות מחו"ל".
לקרא ביקורת לא רק על העיכוב בקליטת הפצועים הדרוזים בישראל והקמת בית החולים באזור החיץ הסורי, אלא גם על התנהלות הממשלה והכנסת מאז 7 באוקטובר. “אחרי האסון הגדול ביותר שקרה פה, מבחינתי אין מפלגות ואין זרמים בישראל, יש רק מפלגה אחת והיא מדינת ישראל", הוא אומר נחרצות. “המאבק בין שמאל לימין הוא הסכנה הגדולה ביותר למדינת ישראל. אין לי ספק שנתגבר על האויבים שלנו, לא בטוח שנוכל להתגבר על השנאה שמפעפעת פה. לכן צריך להקים ועדת חקירה ממלכתית הכי מוקדם שאפשר כדי להצביע על התקלות שהיו, להסיק מסקנות ולהתחיל את תהליך הריפוי".
התרעות פיקוד העורף