בשב"כ הבהירו כי השאלה מבחינת הארגון היא לגבי מועד העמדה לדין, אך מדובר באירוע שההיתכנות שלו תהיה רק לאחר העברת החקיקה בקריאה שנייה ושלישית. כלומר, המשמעות היא כי אין התנגדות ביטחונית להעברת החוק בוועדת שרים לענייני חקיקה, ואפילו לא בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.
החוק של רוטמן ומלינובסקי מורה כי חלק ממחבלי הנוח'בה ייכלאו לנצח, וחלקם יועמדו לדין – בהתאם לראיות. מי שיועמד לדין, הדבר יהיה בעבירת השמדת עם – והמשמעות היא כי בסיומו של ההליך ימתין לכל מחבל נוח'בה שיועמד לדין חבל תלייה. בנוסף, החוק מוציא את הסמכות לקיים את התביעה והדיונים מידי הפרקליטות ובתי המשפט – ומעביר את הסמכות לידי תובע מיוחד וטריבונל שיפוטי שינהלו את ההליכים במהירות, ולא באיטיות המאפיינת את מערכת המשפט הישראלית.
גורם משפטי בכיר הסביר את הקריטיות בקידום החקיקה של שמחה רוטמן ויוליה מלינובסקי, אותה תוקעים בכירי משרד המשפטים: "המערכת המשפטית ככלל עדיין נמצאת בקונספציה של טרום שבעה באוקטובר. עם הפרקליטות שרוצה את סדרי דין ודיני ראיות 'רגילים' ועבירות קלאסיות, ועם הדרך שבה בתי המשפט מתנהלים - אולי הנכדים שלנו יזכו לראות את ההרשעות נגד מחבלי הנוח'בה".
יש לציין כי כאשר חשפנו ב"מעריב" את התנגדותו של פרקליט מחוז דרום, ארז פדן, לחוק אותו יזמו רוטמן ומלינובסקי, במשרד המשפטים מסרו בתגובה: "שקר". בדיון החסוי האחרון, פדן התפתל לאור הפרסום ב"מעריב", ואמר כי הוא אינו זה שקובע את המדיניות – אלא הממשלה. עם זאת, פדן המשיך לנסות לעצור את חקיקת החוק של רוטמן ומלינובסקי.
לבקשת משרד המשפטים, התקיים לאחרונה כאמור דיון חסוי בכנסת בנושא אשר נועד לשכנע את חברי הוועדה החסויה כי יש להמתין עם קידום החקיקה. עם זאת, במסגרת הדיון פרקליט מחוז דרום ארז פדן בחר שלא לחשוף פרטים קריטיים בפני חברי הכנסת, תוך שהוא ממשיך לנסות לעכב את קידום החוק.
כאמור, כפי שפורסם ב"מעריב", ביום ראשון הקרוב, ועדת שרים לענייני חקיקה תדון בחוק של שמחה רוטמן ויוליה מלינובסקי בנוגע ל"כליאתם והעמדתם לדין של המשתתפים באירועי שבעה באוקטובר". במידה והשרים לא יתקפלו, החוק יאושר לתמיכה בקריאה טרומית.
התרעות פיקוד העורף