הצעת החוק שיזם ח״כ משה פסל (הליכוד), בשיתוף עם תנועת ״מילואימניקים דור הניצחון״, ומטה המילואים מבקשת לקבוע כי לפחות 50% מכלל הקרקעות והדיור המוזל המוענקים ע”י המדינה יוקצו למשרתי מילואים פעילים – כהוקרה מעשית למחויבותם ולתרומתם לביטחון ישראל. הצעת החוק מבקשת לתעדף לוחמים ולהעניק להם מחצית מהקרקעות בהנחה.
לטענת יוזמי החוק נרשמו ניסיונות לדחיית החוק ולסיכולו במסגרת הדיונים בועדת שרים לחקיקה: "במקום לקדם את החוק במהירות, יש מי שמבקש למסמס אותו מאחורי הקלעים – ולהמשיך להעניק הטבות בעיקר למי שאינם נושאים בנטל". התברר שהם צדקו, לאחר שנקבעה דחייה של שבועיים לדיון.
ח”כ משה פסל, בתגובה לדחיית הצעת החוק להעדפת משרתי מילואים בדיור מוזל: “חבל שדווקא בזמן לחימה, כשאלפי מילואמניקים מגנים בגופם על המדינה, נבחר לדחות את ההצעה שבאה להעניק להם הכרה אמיתית. משרתי המילואים אינם דורשים פריבילגיות – הם מבקשים צדק בסיסי. מי שנלחם על האדמה הזו, צריך להיות הראשון שיכול לחיות עליה בכבוד. אני אמשיך להיאבק עד שהמדינה תתייחס ללוחמים כפי שהם ראויים – בראש התור, לא בסופו".
בוועדת שרים לחקיקה בה הוחלט אם ההצעה תתקדם – או תידחה, השתתפו השרים יריב לוין, איתמר בן גביר, בצלאל סמוטריץ’, חיים ביטון, יואב בן צור, יצחק גולדקנופף, עידית סילמן, יואב קיש, שלמה קרעי ועמיחי שיקלי.
יוזם הצעת החוק ח״כ משה פסל (הליכוד) אמר: ״הצעת החוק הזו מעניקה העדפה אמיתית למערך הלוחם – לא כסיסמה, אלא כחוק מחייב שמשנה את סדרי העדיפויות. היא כוללת את כלל תוכניות הדיור של המדינה – גם רכישה וגם השכרה לטווח ארוך ברמה המוניציפלית – ומבטיחה מענה מתמשך ולא זמני בלבד. זה רגע של אמת: מי שבאמת רוצה לחזק את הלוחמים – יתמוך בהצעה ויאפשר לה להתקדם. אני בטוח ששרי הממשלה יבחנו את הדברים בלב פתוח ויראו בהצעה הזו הזדמנות לצדק חברתי וציוני״.
רס”ן (מיל’) גלעד אך, יו”ר תנועת “מילואימניקים דור הניצחון”: ״מי שמוכן להקריב את חייו למען המדינה – זכאי לגג. המילואימניקים לא מבקשים טובות אלא מבקשים צדק. משרתי המילואים הם חומת המגן של ישראל – והגיע הזמן שהמדינה תעמוד מאחוריהם, לא רק בדיבורים אלא גם במעשים״.
יו"ר מטה המילואים, סגן אלוף (במיל') חגי קורח: ״אנו דורשים מנבחרי הציבור ברמה הלאומית ובשלטון המקומי, לעבור מדיבורים למעשים ולהוקיר, לתגמל, לתעדף ולחבק את הנושאים בנטל. הצעת החוק להטבות בדיור, תחייב לתת עדיפות לדיור בהישג יד הן ברמת המדינה והן בפרויקטים ברשויות המקומיות, כחובה בחוק מבלי לתת שיקול דעת בידי גורמי המדינה או ראשי הערים. הגיע הזמן לפעול בתחומים נוספים ליצירת מעטפת מחבקת לנושאים בנטל״.