אולמרט הסביר כי בתחילה הגן על הממשלה מכיוון שהמלחמה נתפסה כלגיטימית: "המתקפה הנגדית הישראלית הוכרה כצודקת בהתחשב בהתקפה הברוטלית של חמאס ב-7 באוקטובר. היה צורך למצוא את מנהיגי חמאס בכל מקום שהם הסתתרו, לפעמים מתחת לאדמה, ובמתקנים אזרחיים".
"מה שקרה לאחרונה הוא שזה ברור לכל אחד שאין מטרה שיכולה להצדיק את הרחבת הפעילויות הצבאיות הללו. אין מטרה שיכולה להצדיק המשך המבצע הצבאי בסיכון איבוד החטופים, בסיכון איבוד חיי חיילים ישראליים, ובסיכון איבוד חיי רבים מהאנשים שאינם מעורבים בעזה", הסביר.
"התפיסה בישראל היא שזוהי מלחמה אישית או מלחמה לא לגיטימית שמתנהלת אך ורק בגלל האינטרסים הפוליטיים של ראש הממשלה. זה פשע. זה לא משהו שניתן להגן עליו. והעובדה שיש כל כך הרבה קורבנות לא ניתנת להצדקה", כך לדבריו.
אולמרט טען כי הרעבת העזתים הייתה מדיניות מכוונת של ישראל: "במשך תקופה מסוימת, הרעבה הייתה המדיניות המעשית של הממשלה הישראלית. אספקה הומניטרית נדחתה. נדחתה באופן פעיל, נעצרה והוחזקה". לדבריו, נתניהו מנסה להימנע מאחריות ישירה: "זו הממשלה שלו; הוא ראש הממשלה. בממשלה שלי, אף אחד לא היה יכול לומר דבר כזה ולהישאר חבר בקבינט עוד דקה אחת".
לגבי המטרות הנוכחיות של המלחמה אמר אולמרט: "אם תשאל את נתניהו, הוא יטען בלהט שהוא רוצה לחסל את חמאס לחלוטין, וכדי להגיע לניצחון מוחלט, אתה צריך להמשיך. אתה לא יכול לעשות עסקה שעלולה להציל את החטופים הנותרים במחיר של סיום המלחמה". אולם הוא הדגיש: "אין אדם אחד שיש לו ניסיון או הבנה או ידע במה שקורה שמסכים שיש סיכוי רציני לחסל לחלוטין כל אדם שמחזיק רובה או רובה רקטי או רימון יד בעזה. זה מגוחך".
"אני נלחם על נשמתה של ישראל. העובדה שיש ישראלים שיכולים לומר דברים כאלה בפומבי - 'לאף אחד לא אכפת'? לא. לי אכפת", הוסיף אולמרט בנוגע לדעת הקהל בישראל. עוד הדגיש כי הבעיה עמוקה יותר מהדחת נתניהו: "ישראל לא הייתה כזו. בהחלט לזעזוע של ה-7 באוקטובר הייתה השפעה עצומה על עמדות ורגשות של ישראלים רבים". לדבריו, נתניהו "יצר סביבה של היסטריה".
אולמרט סיכם ואמר: "לא הייתה שנייה אחת שקיומה של ישראל היה בסכנה, אפילו לא ב-7 באוקטובר. ולומר שהאימפריה של מדינת ישראל, עם כל הכוח שיש לנו, הייתה בסכנה או עכשיו בסכנה, וזה מצדיק הרחבת המבצעים הצבאיים, זה שטות".
התרעות פיקוד העורף