הלוי לא היה צריך יותר מזה. "לקצין אמרתי, אני ממש לא חלק מזה, להפך, אני מבקר את ההחלטה האומללה הזו, ולעצמי אמרתי, זהו, אי אפשר יותר". האירוע הזה, עוד קיסם לבעירה שמפעפעת בהלוי לכל אורך המלחמה, נדלק וגרם לפיצוץ בדיון להארכת צווי 8 לחיילי המילואים בוועדת החוץ והביטחון.
חבר הקואליציה שיזמה את ההצבעה, הצטרף באופן חריג לאופוזיציה והצביע נגדה. "הכל התנקז לרגע הזה", אומר הלוי בתסכול, "מאות שעות של ייסורים ולבטים ובעיקר אחריות ציבורית, כי בסופו של דבר אני מייצג את הציבור ותפקידי לשאול את השאלות בשמו ובשם חיילי צה"ל".
אירוע הדלק לא היה הראשון שבו הלוי כמעט איבד את זה. קדמו לו אירועים נוספים שהסעירו את נפשו. "חודשיים אחרי שהחלה המלחמה הגיעה לוועדת החוץ והביטחון דמות ביטחונית בכירה כדי לדון בלבנון", הוא מספר. "השאלה הייתה אם צריך להיכנס למלחמה בגזרה הזאת, והבכיר אמר, יש התלבטות בגופי המודיעין בישראל איך להסתכל על נסראללה. כי מצד אחד הוא אומנם שיעי ומחובר לאיראן ולמשטר החומייניסטי שם, ומצד שני, הוא יליד לבנון ולא ירצה שביירות תיראה כמו עזה. ואני שמעתי את זה והתפלצתי. זה היה אחד הרגעים שהתפוצצתי קצת בוועדה".
מישהו שאל למה חליוה, ידלין והאחרים העריכו שאין סיכוי למלחמה או למה לא היו לנו סוכנים אנושיים בעזה? התשובה היא כי התפיסה הייתה שאין יותר מלחמות. כששאלתי בדיוני הוועדה, למה אתם חושבים שחמאס מורתע, התשובה הייתה כי לסנוואר יש 800 מיליון יורו בפריז ולחמאס יש חברות ונכסים בכל העולם, כולל בארצות הברית, אז הוא לא יסכן את רכושו. בכירי מערכת הביטחון אמרו את זה כי הם הסתכלו על האויב כעל יצור חברתי וכלכלי, למרות שעמד מולם אויב שהאידיאולוגיה נטפה לו מכל החורים".
הלוי (51), נשוי ואב לארבעה, הוא חבר כנסת טרי יחסית שהספיק לכהן בקדנציה קצרה קודמת ובזו הנוכחית. לפני כן הקים את המכללה למדינאות עם ד"ר אסף מלאך במטרה להכשיר מנהיגי ציבור. בכנסת התבלט בעיקר בשל העובדה שעמד על עקרונותיו גם במחיר פוליטי. לכל אורך המלחמה התקומם לא רק על מהלכי הצבא שנתפסים בעיניו כשגויים, אלא גם על המתח בין הצבא לדרג המדיני, והשבוע גם ביקש לקיים דיון דחוף בוועדת חוץ וביטחון, בנוגע למגבלות המשפטיות לתכנון וביצוע פעולות המלחמה סביב הפעלת האש וההנחיות המשפטיות.
"כמה ימים אחרי טבח 7 באוקטובר ישבתי בוועדת החוץ והביטחון. לשמאלי ישב זאב אלקין, לשמאלו גדי איזנקוט. באו נציגי משרד המשפטים והביטחון ודרשו שהכנסת תאשר הוצאת צווי 8 בחירום בהתאם לחוק, אבל בהחרגה לחצי שנה. יו"ר הוועדה אדלשטיין והיועצת המשפטית סירבו לאשר לחצי שנה והציעו תקופה קצרה יותר. אלקין אמר לנו, תרשו לי לשתף מניסיוני כיו"ר ועדת החוץ והביטחון בצוק איתן: במלחמה אין שום גוף שמפקח על הצבא חוץ מוועדת החוץ והביטחון. אם תאשרו צווי חירום לחצי שנה, ראשי הצבא לא יספרו אתכם ולא יגיעו לפה. אם לא תאשרו, הם יבואו כל שבוע להאריך את הצו ויצטרכו לתת הסברים. אלקין הוסיף שכשאיזנקוט כיהן כסגן הרמטכ"ל בצוק איתן, הוא סיפר לו שלעיתים היה ניסיון לנטרל או לעקוף את ועדת החוץ והביטחון כי ‘אלקין חופר ושואל יותר מדי שאלות'. שמעתי את הדברים ושערותיי סמרו".
איזנקוט בתגובה: "ועדות החוץ והביטחון לדורותיהן הרוויחו את זה ביושר, מפני שהוועדה הפכה למסיבת עיתונאים פתוחה, כשחלק מחברי הכנסת רצים לספר בתקשורת את מה שנאמר בדיון סגור".
התרעות פיקוד העורף