ראבילו כותב כי "בלימת מינוי ראש השירות בעת מתוחה ורגישה שכזו - תפגע בביטחון מדינת ישראל ותושביה. על רקע זה, מתוך אחריות לאומית, יש לאפשר קידום הליך מינוי ראש השירות שהוצע על ידי ראש הממשלה על פי הוראות החוק, וזאת באופן בהול ומיידי וללא דיחוי נוסף".
"לעמדתו של ראש הממשלה, עמדה זו עקרונית ונכונה לכל מועמד אותו מציע ראש הממשלה למשרת ראש השב"כ - והיא נובעת מעצם טיב העבודה הרגיש בין ראש הממשלה לראש השירות, טיב עבודה שמקבל משמעות מיוחדת בנסיבות החריגות שבהן אנו מצויים בשעה זו", הוסיף ראבילו.
לדבריו, "שיקולי הביטחון הדחופים והקריטיים אמורים לקבל עדיפות על שיקולי ניגוד עניינים - גם אם היה ממש בחשש תיאורטי ורחוק לניגוד עניינים על אחת כמה וכמה כאשר אין למעשה כל ניגוד עניינים וניגוד העניינים התאורטי והלכאורי נפתר עת ראש הממשלה הודיע שראש השב"כ החדש לא יטפל בחקירת הפרשה הנוגעת לקטאר".
ראבילו תקף את היועמ"שית בשמו של נתניהו: "סיכון הביטחון הלאומי בעת כה מורכבת בשל חששות רחוקים ודחוקים לניגוד עניינים (חששות שניתן גם למצוא להם מענים אחרים), מבטא חוסר הבנה של תפקידיו של שירות הביטחון הכללי בעת מורכבת זו ומבטא ניתוק מהאתגרים שעימם מתמודדת המדינה ושבהם בלבד מרוכזים כל מעייניו של ראש הממשלה".
ראבילו הדגיש כי ההחלטה למנות את סגנו של רונן בר כממלא המקום לתקופה של 30 יום, בניגוד לשלושה חודשים כנהוג, "נעשה בשל הסיבה הברורה, שבעיצומה של מלחמה טובתה של מדינת ישראל ומערכת הביטחון בכלל, היא מינוי של קבע ולכן יש לצמצם ככל האפשר את תקופת המינוי הזמני".
בנסיבות הללו, נתניהו אינו מתנגד להוצאת צו ביניים בכדי לדון בבג"ץ בנושאי ניגוד העניינים שלו, אך נתניהו דורש מהשופטים כי הצו צריך להבהיר כי "ניתן לקדם מינוי קבוע של ראש השירות המיועד האלוף דוד זיני, שממלא מקום ראש השירות שנכנס לתפקידו יחל בתהליך של חפיפה לראש השירות המיועד האלוף דוד זיני, ש"וועדת גרוניס" תפרסם את מועמדותו של ראש השירות המיועד ושניתן יהיה לזמנו לראיון; ולאחר מכן למנות בממשלה את ראש השירות לפי הצעת ראש הממשלה".
ראבילו הוסיף לתקוף את היועמ"שית: "חוות הדעת מבקשת שלא כדין ובהעדר סמכות בחוק להפקיע סמכויות מידי ראש הממשלה. חוות הדעת אף מבקשת להרחיב את הצווים שניתנו בבית משפט נכבד זה בהם נדחתה עמדת הייעוץ המשפטי בהקשר לאפשרות קידום הליך המינוי".
"עוד מתיימרת חוות הדעת לקבוע כי הליך המינוי שנעשה, בטל מעיקרו, וכי יש לקיים את הליך המינוי מראשיתו כדי שלא "יזוהם" ואף העלתה "ספק אם ניתן יהיה למנות לתפקיד את האלוף זיני". כל זאת, לאחר שבית המשפט הנכבד קבע, יותר מפעם אחת, כי ניתן לקדם את הליך המינוי לראש השירות נושא חוות הדעת, וכי לא חלה על ראש הממשלה כל מניעות לראיין מועמדים לתפקיד", כתב ראבילו.
בנוגע לטענותיה של היועמ"שית כי נתניהו נמצא בניגוד עניינים בגלל חקירת פרשת "קטארגייט" ופרשת המסמכים המסווגים, כתב ראבילו: "למעשה, ראש הממשלה, לעמדתו אינו מצוי בניגוד עניינים כלל בהחלטת ההמלצה על מינויו של האלוף זיני לראש השירות, הוא אינו מושא לחקירה של השב"כ, והקביעה הבלתי מבוססת של הייעוץ המשפטי כי הוא לכאורה מצוי בניגוד עניינים בנושא קבלת ההחלטה על מינוי ראש שירות חדש תהיה זהותו אשר תהיה -שגויה".
"החלטה על הימצאותו של בעל תפקיד בניגוד עניינים היא החלטה קונקרטית נסיבתית ולא החלטה כוללנית - עקרונית - וחוות הדעת כלל לא בחנה את נסיבות עניין המלצת ראש הממשלה למינויו של האלוף זיני. ממילא, מדובר במקרה דנן, אם בכלל, ברף הנמוך ביותר של ניגוד עניינים שנסוג בפני שיקולי הביטחון הקריטיים. אכן שיקולי ביטחון אינם מילת קסם, אך בעוד ניגוד העניינים בעניין דנן, אם בכלל, מצוי במדרג התחתון ביותר, ושיקולי הביטחון בתקופת מלחמה חזיתית מצויים במדרג העליון ביותר, מן הראוי לקבוע כי כורח השעה גובר", סיים ראבילו.
התרעות פיקוד העורף