"היום, איראן קרובה מתמיד להשגת נשק גרעיני", מסר הגורם, "נשק להשמדה המונית בידי המשטר האיראני הוא איום קיומי על מדינת ישראל ואיום משמעותי על העולם הרחב... מדינת ישראל לא תאפשר למשטר שמטרתו להשמיד את מדינת ישראל להשיג נשק להשמדה המונית".
.2 טילים בליסטיים: ההערכה הייתה שלאיראן יש אלפי טילים בליסטיים, עם תוכניות להכפיל ולשלש את הכמות, באופן שמהווה איום קיומי גם ללא נשק גרעיני. איראן תכננה לייצר 8000 טילים בלסיטיים בטווח זמן הקרוב, מה שהיה מייצר איום קיומי בזכות עצמו, תחת מטרייה גרעינית.
.3 הפצת נשק לשלוחים אזוריים: במקביל, זוהו מאמצים של איראן לחמש את שלוחיה במזרח התיכון, כחלק מתוכנית קונקרטית להשמדת ישראל. גורם מכריע נוסף בעיתו הוא היכולת הישראלית, במהלך במערכת "חרבות ברזל" לפרק באופן שיטתי את איום האש והפלישה הקרקעית שפיתחה איראן באמצעות הציר השיעי. במשך שנים, רשת זו של צבאות טרור בעזה, לבנון וסוריה, שימשה כגורם הרתעה אסטרטגי נגד ישראל. כתוצאה מכך, איראן כעת ניצבת אל מול ישראל לבדה, מבלי צבאות טרור שיכולים היו להמטיר עשרות אלפי רקטות על ישראל בפקודה איראנית. בידוד אסטרטגי זה של טהראן הוא תנאי קריטי להישגים הישראליים.
ההצלחה של מכת הפתיחה סללה את הדרך לשלבים הבאים של המבצע. ב14- ביוני, 30 שעות לתוך המערכה, הצהיר גורם צבאי: "אני יכול לומר לכם עכשיו שהדרך לטהראן פתוחה למעשה. הדרך האווירית לטהראן פתוחה למעשה. זה לא אומר שאין איומים. אבל... זה לא משהו שיכולנו לומר לפני חודשי". פירוק שיטתי של עמודי התווך של האיום האיראני (14-17 ביוני) לאחר השגת העליונות האווירית, המשיך צה"ל במערכה שיטתית שמטרתה לפרק את יכולותיה האסטרטגיות של איראן, תוך התמקדות בתוכנית הגרעין, מערך הטילים, והפיקוד והמודיעין.
גולת הכותרת של מערכת החיסולים הגיעה ב17- ביוני, כאשר צה"ל חיסל את עלי שדמאני, שמונה רק ארבעה ימים קודם לכן לרמטכ"ל איראן בזמן מלחמה, במקום גולאם עלי רשיד שחוסל במכת הפתיחה. חיסולו של הרמטכ"ל ומחליפו בתוך פחות משבוע המחיש את העליונות המודיעינית והאווירית של ישראל ואת הפגיעות של צמרת המשטר. שר החוץ גדעון סער התייחס לכך באירוניה: "עדיין לא יודעים מי יהיה יורשו של יורשו של רמטכ"ל איראן. אני ממליץ למי שתוצע לו המשרה הזו לחשוב היטב. אם יקבל – מומלצת זהירות יתרה." בנוסף, הושמדו כליל מרכזי פיקוד בטהראן, כולל מפקדות של כוח קודס שהוטמעו במכוון בבניינים אזרחיים, וכן מרכז תקשורת צבאי שהוסווה כפעילות אזרחית. היגיון הפעולה של ישראל בבחירת המטרות האלו היה ערעור יציבות המשטר כחלק מהמאמץ לחסל את תוכנית הגרעין והטילים.
המערכה חשפה יכולות מבצעיות ומודיעיניות יוצאות דופן של צה"ל, אך גם הסכנה הקשה בה העורף הישראלי היה נתון בכל תכנית הטילים האיראני. בעוד שהאיום המיידי צומצם באופן משמעותי, גורמים רשמיים הדגישו כי המערכה רחוקה מלהסתיים. "עבודתנו לא הסתיימה", אמר גורם צבאי ב15- ביוני, "ויש לנו בנק מטרות גדול לפנינו". ארבעת הימים הראשונים של המבצע שינו באופן דרמטי את כללי המשחק במזרח התיכון, והציבו את ישראל כמעצמה אזורית שפירקה את רוב יכולות הפרוקסי של התמנון האיראני, וגם את ראש התמנון בטהרן. ההשלכות האסטרטגיות צפויות להיות דרמטיות ביותר לטובת מדינת ישראל.
התרעות פיקוד העורף