שלושה עשורים הוא על הקו בין ארצות הברית לישראל, מזגזג בין ארומה אמריקאית לזהות ישראלית ציונית. "דרמר אף פעם לא עמד לבחירה ולא עשה קמפיין לעצמו", מעיד עליו אחד משרי הממשלה, "בניגוד אלינו, שמחויבים לבוס אבל גם לבייס, דרמר נותן דין וחשבון לנתניהו בלבד. הוא לא מחפש קולות או אהדה ציבורית אלא רק מה שטוב למדינת ישראל כפי שהוא וראש הממשלה רואים את הדברים. לכן אין לו מה לחפש בתקשורת הישראלית. הוא לא צריך להתחבב על אף אחד, וזה גם לא מעניין אותו".
בתקופתו כשגריר קידם את יחסי ממשל טראמפ עם נתניהו. "עוד לפני שטראמפ נבחר לכהונתו הראשונה, כבר ראינו את דרמר מגיע למגדל הנשיא כדי לפגוש אותו", מספר דיפלומט אמריקאי. "היה לו חלק בהחלטה של טראמפ להעביר את שגרירות ארצות הברית לירושלים ולפעול להכרה בריבונות הישראלית ברמת הגולן".
דרמר נשלח לתווך את ניסיונות הפשרה ברפורמה המשפטית, היה ממונה על יחסי ישראל מול ממשל ביידן, נטל חלק בשיחות להפסקת האש עם לבנון וסיכם את התנאים מול ממשל טראמפ. לכל אורך המלחמה הוא שותף למגעים חשאיים לנורמליזציה עם מדינות המפרץ כדי ליצור תחליף שלטוני לחמאס וליצור ברית אסטרטגית נגד איראן. "השר לעניינים אסטרטגיים אחראי בלעדי על יחסי ארצות הברית וישראל", מחדדים בממשלה, "אפילו בלשכת שר החוץ יודעים שגדעון סער הוא שר החוץ, חוץ מבארצות הברית".
"העברית שלו לא טובה, הוא לא גדל פה, לא שירת בצבא, לא מכיר את החברה הישראלית לעומק. הוא אליטיסט שלא מסוגל להבין מה מרגישים אנשים בדימונה או בקריית שמונה. חשוב מזה, אני לא בטוח שהוא מבין את כל המשמעויות וההשלכות של המשך המלחמה בעזה על הכלכלה הישראלית ומערך הסדיר והמילואים. אולי לכן הוא מתאים לנתניהו בתור כלי שרת נוח, דיסקרטי ונאמן, שלא יודע להיות מושפע או לייצג דברים אחרים חוץ מאשר את האינטרס הקונקרטי של ראש הממשלה", הוא מוסיף.
עמדותיו הפוליטיות של דרמר זהות לעמדות נתניהו. באותה התבטאות נדירה בכנסת פרש את משנתו המדינית: "לגבי ניהול עזה, צריך להבין שכל תוכנית ישראלית 'מתה בלידתה' בגלל שזו תוכנית ישראלית. אנחנו צריכים לרתום גם את ארצות הברית וגם את הכוחות באזור, ואני מאוד אופטימי שאפשר להגיע לניהול עזה ביום שאחרי בדיוק לפי המסגרת שראש הממשלה קבע". דרמר הוסיף שאין הבטחה להקמת מדינה פלסטינית. אפשר שהוא יותר ימני מנתניהו, בטוח שהוא מאוד רפובליקני. "דרמר מתאים לטראמפ גם באישיותו, גם בתפיסותיו וגם באמריקאיות שלו", אומר אחד ממקורביו. "אבל לא בטוח שהעמדות הפוליטיות שלו מאפשרות לו גמישות בתחומים חשובים אחרים".
לא כולם רואים את החיבור הזה בעין טובה. מבקרי דרמר טוענים שהגם שאינו נבחר ציבור, דרמר מרכז בידיו כוח רב בנושאי ביטחון ומדיניות חוץ ללא פיקוח ציבורי, וכי מעורבותו הדומיננטית לצד נתניהו דוחקת הצידה גורמי מקצוע ביטחוניים ומייצרת קו אחיד שאינו מגוון מספיק. הביקורת הזאת נוגעת גם לחיבוק החם שנתניהו ודרמר מעניקים לממשל טראמפ, שמביא ביודעין להזנחת הקשר עם הדמוקרטים. יש החוששים שבמקרה של חילופי ממשל, החולשה מול הדמוקרטים עלולה להשפיע על המשך התמיכה האמריקאית בביטחון ישראל.
נאמנות היא תכונה חיובית, אך לא אחת כתבו על דרמר שבחירתו בתפקיד טייס המשנה של נתניהו עלולה לפגוע בעצמאות שיקול הדעת המקצועי שלו ולהפוך אותו ל"חותמת גומי" או לזרוע ביצועית של רצונות ראש הממשלה גם במקרים שבהם ייתכנו חילוקי דעות.
דרמר עצמו התייחס לביקורת הזאת בוועידת מקור ראשון ב־2011, כשכינה את נתניהו "גוליבר בארץ הגמדים", והוסיף שבלי נתניהו תיפגע ההשפעה הישראלית על דעת הקהל האמריקאית. כשנדרש על ידי המנחה עמית סגל להתייחס לטענות נגד נתניהו, השווה את ראש הממשלה למשה רבנו. "אני זוכר שלפני שנים אמרתי לנתניהו כשהייתי בלשכת ראש הממשלה, וזה היה כשהישראלים היו במיוחד חסרי הכרת תודה, 'על מה אתה מתלונן, תראה את משה רבנו, עשה את עשר המכות, חצה את הים, הוביל את בני ישראל 40 שנה'. אנחנו אנשים שקשה למשול עליהם. זה מה שעושה אותנו לאומה כל כך נהדרת, כי אנחנו אף פעם לא מרוצים".
בדיונים סגורים אמר דרמר לא אחת שאם ראש הממשלה לא היה משמיע קול רם וברור מול האיום האיראני למרות המחיר ששילם - הוא לא היה ראוי להיות ראש ממשלה. ואכן, דרמר הוא אחד הגורמים המעורבים ואולי המשפיעים ביותר על המדיניות הישראלית מול איראן, שהגיעה לשיא במבצע עם כלביא. דרמר רואה בגרעין איום קיומי על מדינת ישראל. תפיסה זו, שאותה הוא חולק באופן מלא עם נתניהו, מנחה את פעולותיו.
"דרמר הוא איש המפתח ברתימת האמריקאים לשותפים לתקיפה ולהצלחת המבצע מול איראן", קובע יקי דיין. "אני עוקב אחרי היחסים האסטרטגיים בין ישראל לארצות הברית לאורך שנים, והעובדה שארצות הברית תקפה איתנו הגביהה אותנו לקומה העליונה ביותר בתולדות מערכת היחסים מולה. רון דרמר חתום במידה רבה על הקפיצה הזו".
מקור שעבד בעבר עם דרמר: "עוד לפני המתקפה על איראן שמענו איך הנשיא האמריקאי דיבר על המלחמות באזור. הוא רצה לסיים אותן, לא לפתוח בהן, בטח לא לסייע להן. והיו גם החששות של הבדלנים שמונו לתפקידים בכירים בפנטגון ולא רצו להיכנס להרפתקאות צבאיות בעולם. ולמרות כל זה, קרו שני דברים מדהימים גם בזכות דרמר. האחד, שכנוע הנשיא טראמפ לא לעצור את הפעולה באיראן, הלא נשיא ארצות הברית יכול בהחלטה אחת לעצור כמעט כל מהלך צבאי ישראלי, בטח בסדר גודל כזה. דרמר היה בין אלו שהצליחו לשכנע אותו בחשיבות ההתקפה ולהבטיח שהוא לא יפריע. השני, הנשיא שוכנע לקחת חלק בפעולה. זה מעמד לגמרי אחר של תיאום ביטחוני צבאי־מדיני נגד האיום הכי גדול שאי פעם עמד נגדנו. לתפור את המהלכים האלה זה לא פחות ממדהים".
עם סיום המבצע האיראני, דרמר נשמע מתאר את איראן כ"תמנון רב־זרועות שהפך לטי־רקס". עוד לפני ההערכות על עומק הפגיעה והשלכותיה, שעדיין נתונות לוויכוח, היו שציטטו אותו אומר ש"אפשר לעשות גולאש מהאורניום בפורדו", והם מספרים שהשר לעניינים אסטרטגיים ממשיך לדון עם בכירי ממשל טראמפ כשליחו של נתניהו על היום שאחרי המלחמה בעזה ובאיראן.
כגודל ההצלחה המיוחסת לדרמר בתקיפה באיראן, כך גם עומק כישלונו בהשבת החטופים במסגרת המינוי החדש שקיבל מראש הממשלה. במרץ האחרון נתניהו הדיח את ראש המוסד דדי ברנע וראש השב"כ רונן בר מניהול צוות המשא ומתן לשחרור החטופים ומינה במקומם את דרמר. בלשכתו האשימו שבר וברנע רק "נתנו ונתנו" והבטיחו תוצאות והישגים. בפועל, מטה המשפחות, אנשי מקצוע בשב"כ ובמוסד ואפילו נציגים אמריקאים שצוטטו ב־CNN טענו שמינוי דרמר לתפקיד ודחיקת ראשי המוסד והשב"כ פגעה פגיעה קשה במגעים, הובילה ל"פוליטיזציה" של המשא ומתן ושינתה את סדרי העדיפויות הישראליים.
מקורבי דרמר טוענים שעבודתו סביב נושא החטופים סמויה ברובה מעין הציבור בשל רגישות הנושא ושדרמר פועל ללא לאות, נפגש עם משפחות החטופים ומנסה למצוא כל נתיב אפשרי להחזרת יקיריהן הביתה. "הוא פשוט לא עוצר", סיפר גורם המעורב במשא ומתן, "הוא חי את זה, נושם את זה, כל העת במחשבות על איך להחזיר אותם".
התוצאות מדברות בעד עצמן. במרץ האחרון שלחו משפחות חטופים מכתב דחוף לדרמר ודרשו התייחסות וחשיבה מחדש לנוכח העובדה שמאז התמנה לתפקיד, אף חטוף לא שב בזכותו הביתה. "אנחנו מרגישים שנשכחנו בחשיכה", כתבו לו, "ושהנושא ממשיך להידחק לתחתית סדר העדיפויות הלאומי, תוך התעלמות בוטה מחובתה הבסיסית של המדינה לאזרחיה".
במטה המשפחות דורשים את התפטרותו המיידית של הנציג דרמר. "נאמר למשפחות שהסיבה לשינוי צוות המשא ומתן היא שלדרמר יכולת וידע להביא לפריצת דרך במשא ומתן", אומרים גורמים במטה. "בפרקטיקה, עברו 130 יום מאז שהוא בתפקיד ולא הוחזר בהסכם אפילו ישראלי אחד. הפער שהמשפחות חשות בין מה שהובטח להן לאפס העשייה שלו בפועל מתעצם עוד יותר מול איראן: מצד אחד נחלנו הצלחה באיראן ומצד שני כישלון מוחלט בסוגיית החטופים בעזה. אנחנו מרגישים שיש לנו ראש צוות לא במשרה מלאה, שעסוק רוב הזמן בנסיעות ובפגישות לגבי איראן. לפני המבצע גם שוקף למשפחות שהוא מתעסק בשיחות הגרעין ושהחטופים הם העדיפות השנייה. אז איך זה מתכתב עם ההבטחה שניתנה לנו שהמינוי שלו יביא לפריצת דרך?".
איילנד פגש משפחות חטופים ושמע מהן דברים דומים. "לדרמר יש לא רק נאמנות לנתניהו אלא גם מרכיבים אישיותיים דומים ובעיקר רמת אינטליגנציה רגשית נמוכה. כמו ביבי גם הוא חסר יכולת להרגיש אמפתיה לסבל של אחרים. אני אומר את זה על סמך אנשים ממשפחות חטופים שכן הצליחו לפגוש אותו וסיפרו על חוסר רגישות שהפגין, בניגוד מוחלט לראש השב"כ רונן בר ולראש המוסד דדי ברנע, אנשים עם אינטליגנציה רגשית גבוהה שלא מתנשאים, לא אטומים ומגלים אמפתיה ואנושיות, תכונות שעזרו לא רק למשפחות המיוסרות אלא גם בעסקאות מול המתווכות".
"נתניהו החליף את ברנע, כי הוא לא הביא תוצאות טובות", אומר מקורב לדרמר החפץ בעילום שמו. "יש איזו שטיפת מוח בישראל שכל הסכם חטופים הוא טוב ושצריך לוותר על הכל וללכת עליו, וכל מי שחושב אחרת הוא מפלצת שלא אכפת לה מהחטופים. אין ספק שדרמר היה יותר קשוח במשא ומתן מאשר רונן בר ודדי ברנע. הוא לא בא בראש של לוותר, הוא בא בראש של לדרוש. חבל שדרמר לא הוביל את המשא ומתן מההתחלה, כי ככה לא היינו מגיעים לשחרור אלפי מרצחים בידיעה ששחררנו מאה חטופים במחיר מאות הרוגים שאנחנו עדיין לא יודעים את שמם. יש אנשים כמו דרמר: לא חלשים, שלא מוכנים לוותר על האינטרס הישראלי ארוך הטווח בשביל מחיאות הכפיים של אלו מהשמאל שרוצים חטופים עכשיו. בהייטק אף אחד לא מאשים אותך למה לא עשית השקעה בכל מחיר, אין דברים כאלה".
"דרמר היה שגריר אהוד ומקובל", מספר איילון. "התרשמתי שמאוד מכבדים אותו, לא רק בקהילה היהודית אלא גם במשרד החוץ האמריקאי. אפילו האוונגלים הנוצרים העריכו אותו. הוא היה מחובר, נעים הליכות, יעיל, מקצועי ובעיקר נאמן בצורה קיצונית לנתניהו".
על דבר אחד אין חולק: הקשרים של רון דרמר עם הנשיא טראמפ ובאי לשכתו חמים והדוקים. "לדרמר יש יכולת ייחודית להשתמש באנלוגיות כדי לגרום לאנשים להבין נושאים מורכבים באופן פשטני", אומר גרונר. "כשדרמר הסביר לנשיא טראמפ את הפוטנציאל של הסכמים עם מדינות ערב בקדנציה הקודמת שלו, הוא השתמש במונחים של משחק גולף. טראמפ מאוד אוהב גולף, אז במקום להיכנס להיסטוריה של מדינות ערב, הוא אמר שהסכמי אברהם או נורמליזציה עם מדינות אחרות, זה כמו פיט ארוך של 60 רגל".
בדצמבר 22', עם השבעת ממשלת נתניהו החמישית, שב דרמר להתייצב לצידו של ראש הממשלה. שנה קודם לכן סיים את הקדנציה כשגריר, חזר לישראל והחל לעבוד בקרן השקעות. החיים היו יפים מחוץ לפוליטיקה. אפשר היה להתרווח מעט, להקדיש זמן למשפחה ולתחביבים. אבל נתניהו לחץ ודרמר התייצב.
"בתחילה הוא לא רצה להיות השר לעניינים אסטרטגיים, אבל נתניהו היה צריך אותו לידו", מספר מקור בלשכת ראש הממשלה, "אז דרמר נענה, ותכנן לנצל את התפקיד כדי לקחת את היחסים בין ישראל לארצות הברית לדור הבא, לשמר את הקשר האסטרטגי במודיעין ובביטחון באופן שהאמריקאים יהיו חייבים אותנו גם כשטראמפ כבר לא יהיה בבית הלבן".
אבל אז פרצה הרפורמה המשפטית ודרמר נשאב. נתניהו מינה אותו לייצג את הממשלה בשיחות הפשרה מול הנשיא ולהרגיע את הרוחות. אחר כך היה טבח 7 באוקטובר, והמלחמה והקבינט הביטחוני המצומצם, ומאז ועד איראן דרמר שם, יועץ הסתרים, המוציא והמביא, המרגיע, החבר, המתווך, שלוקח על עצמו תפקידים וסמכויות ובעיקר יד ימינו השקופה, הנאמנה, של ראש הממשלה.
התרעות פיקוד העורף