המהלך מגיע לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו נענה ללחץ של הסיעות החרדיות והעדיף את מינויו של ביסמוט, חרף תמיכתו המוקדמת בח"כ מילביצקי.
הלחץ החרדי גבר בעקבות חוות דעת משפטית בלתי-רשמית שהעלתה כי מילביצקי, שלא היה חבר הוועדה בדיונים הקודמים, לא יוכל לקדם מיידית את חוק הגיוס – מה שהוביל לשינוי הכיוון.
בימים האחרונים הסיעות החרדיות, ובראשן ש"ס, קיימו שיחות מקיפות עם ביסמוט והביעו שביעות רצון מהתחייבותו לפעול להעברת החוק במתכונת הרצויה להן, שתפטור בפועל את בני הישיבות משירות צבאי. גורמים חרדים הדגישו כי התרשמו מביסמוט כמי ש"נכון למשימה".
במהלך ישיבת הסיעה בה התקיימה ההצבעה, מתח אדלשטיין ביקורת נוקבת על ההליך: "יש לסיעה זכות להדיח, אבל ההצבעה הזאת תקרע את החוק", אמר. "זה לא דיון ענייני על הרכב הוועדה – אלא מהלך פוליטי. תמיד היו הצבעות חשאיות, איני מבין מדוע הפעם בחרו בגילוי".
לאחר ההחלטה לתמוך בביסמוט, הודיע נתניהו כי הוא תומך במינוי מילביצקי ליו"ר ועדת הכספים הזמני, במקומו של משה גפני שהתפטר. מילביצקי, מצדו, הסיר את מועמדותו לוועדת החוץ והביטחון. גם ח"כים נוספים בליכוד – ניסים ואטורי, אביחי בוארון, אליהו רביבו ואלי דלל – הסירו את מועמדותם קודם להצבעה.
בין חברי הכנסת בליכוד יש הטוענים כי מינויו של ביסמוט נחשב "קל יותר לעיכול ציבורי" לעומת מילביצקי, שנתפס כחסר ניסיון בסוגיות ביטחוניות וכמי שעלול היה להיכנע ללחץ פוליטי כפי שעשה אדלשטיין.
למרות טענות ש"ס כי לא הופעל לחץ ישיר על ראש הממשלה, תועד ביסמוט בשיחות עם חברי הכנסת החרדים ואף לצד יו"ר אגודת ישראל, יצחק גולדקנופף – עדות למעורבותם המעשית בקבלת ההחלטה. שר התקשורת שלמה קרעי אף רמז כי מדובר במהלך המהווה חלק ממאמצי פיוס הקואליציה: "אנחנו פועלים כבר היום להשבת השרים החרדים לתפקידיהם".
לאחר בחירת ח"כ ביסמוט ליו"ר ועדת החוץ והביטחון אמר בכיר בליכוד: "לביסמוט יש סיכוי גבוה יותר להצליח – הוא אדם מתון בהרבה. ובכל זאת, יהיה קשה מאוד להעביר חוק גיוס שיזכה להסכמה רחבה וגם יעבור את מבחן בג"ץ".
התרעות פיקוד העורף