לאחר האישור, ביסמוט אמר: "אני ניגש לתפקידי בחרדת קודש, בעת מלחמה שמחייבת אחדות לאומית. עלינו - קואליציה ואופוזיציה - להתעלות לגודל השעה, ולפעול למען העם והארץ. אנחנו, נבחרי הציבור, מייצגים את קשת הדעות בחברה. יש בינינו מחלוקות, לעתים תהומיות, אך אינני נבהל מזה. תפקידנו בוועדה לעבוד ביחד ולחבר את החברה הישראלית מעבר למחלוקות. אנחנו שואבים את כוחנו וסמכותנו מן העם שהוא הריבון. האויב לא מבדיל בין קהילות יהודיות. כולנו באותה סירה. זו ברית הגורל המפורסמת, גם אם אנחנו מתווכחים על ברית הייעוד".
במהלך הדיון בוועדת הכנסת נשמעו קולות מחאה מצד משפחות חטופים שנכחו באולם. במקביל, חשף אדלשטיין טיוטת חוק גיוס שאותה הציג לחרדים לפני שלושה שבועות - עם יעדי גיוס שנתיים מדודים: 4,800 חיילים (35% לוחמים) בשנה הראשונה, 5,760 בשנייה, 6,840 בשלישית, 7,920 ברביעית ו-9,000 בשנה החמישית - כאשר בשנתיים האחרונות נדרש שיעור של 40% לוחמים.
הטיוטה, שלא כוללת כלל אזכור לשירות לאומי, כוללת גם פיקוח ביומטרי, סעיף שהכעיס את המפלגות החרדיות והוביל לפיצוץ ולהחלטה להדיח את אדלשטיין. עוד בחוק המוצע: סנקציות חריפות על אי עמידה ביעדים, כולל שלילת רישיון נהיגה עד גיל 23, איסור יציאה מהארץ, ביטול זכאות למילגות או הטבות כלכליות, וכן שלילת הטבות במס הכנסה, חשמל, תחבורה, תכניות דיור מוזלות, מעונות יום, ואגרות ממשלתיות.
לקראת סיום הדיון יולי אדלשטיין קיבל זכות דיבור ופתח את דבריו בהתנצלות למשפחות החטופים: "אני האחרון שרצה את הדיון הזה. סליחה". וסיים באזהרה נחרצת: "זכרו את התאריך הזה: מבלי להפריז בחשיבותי - אם אודח היום, הכנסת כבר לא תהיה אותו הדבר".
עוד הוסיף: "נאבקתי למען חוק גיוס אמיתי - אבל ההנהגה החרדית פשוט לא רוצה בגיוס. החלפת זהות יו"ר ועדת חוץ וביטחון לא תשנה דבר. ההדחה הזו תוביל לכאוס בצה"ל. ההצבעה היום היא המסמר האחרון בארון הקבורה של חוק הגיוס". לאחר ההצבעה בוועדת הכנסת, מינויו של ביסמוט עבר לאישור פורמלי סופי בוועדת חוץ וביטחון – ומשם, נכנס לתוקף מלא.
בחוות הדעת, שהופצה לחברי ועדת הכנסת לקראת ההצבעה, סוקרת אפיק את התקנון הרלוונטי, את פסיקת בתי המשפט, ואת השפעת החלפת יו"ר ועדה מכהן על עבודת הכנסת. לדבריה, הכנסת נדרשת להימנע ככל האפשר מהחלפת יושבי ראש ועדות מטעמים פוליטיים, למעט במקרים חריגים במיוחד – כאשר לא קיימים פתרונות חלופיים לסוגיות פוליטיות כבדות משקל.
אפיק מדגישה כי להחלפת יו"ר ועדת החוץ והביטחון בעת הזו השפעה ישירה ומכרעת על הליך החקיקה של חוק גיוס. "השלב שבו מצוי הליך החקיקה כעת" – נכתב – "בשילוב סמכויותיו הנרחבות של יושב הראש – מקנים לו מעמד מיוחד בעיצוב החוק". כלומר, ליו"ר הוועדה החדש תהיה שליטה של ממש על מהות החוק – ולכן, התנהלותו עשויה לקבוע את כשירותו החוקתית.
לדבריה, אם יוכח שהיו"ר החדש (ביסמוט) מחויב מראש להעביר את החוק בנוסח מסוים – מבלי לבחון את מכלול הסוגיות שעלו או שיעלו בדיונים – יהיה בכך פגם היורד לשורש ההליך הפרלמנטרי. מאידך, ככל שיבחר לנהל דיונים ענייניים ומעמיקים, התהליך עשוי להתייצב מחדש ולהיחשב לגיטימי מבחינה משפטית.
אפיק מסכמת כי על הליך החקיקה להתנהל בלוחות זמנים שייקבעו לפי צורכי הוועדה, לא לפי לוח הזמנים של הממשלה או צרכיה הקואליציוניים – אמירה שנתפסת במערכת הפוליטית כעקיצה ישירה לניסיונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לזרז את חקיקת החוק לפי הלו"ז הקואליציוני ובהתאם לצרכים פוליטיים.
התרעות פיקוד העורף