לאורך השנים היו רבים שטענו כי יש לפצל את התפקיד - ליועץ משפטי לממשלה ולתובע כללי. הסיבה: התפקיד יוצר התנגשות במקרים מסוימים.
דוגמה מובהקת לכך היא כאשר היועץ המשפטי לממשלה מעמיד שר או ראש ממשלה לדין או מורה על חקירה, ואז נדרש להמשיך לעבוד עמו בממשלה כאילו לא קרה דבר. לכן, הרעיון לפצל את התפקיד בעתיד - כאשר גורל ראש הממשלה אינו תלוי בכך - נחשב סביר, ויש דעות לכאן ולכאן על השינוי.
החוק שמקדם רוטמן, אם יעבור, יפצל את תפקיד היועץ המשפטי לשלושה: יועץ משפטי לממשלה, תובע כללי, ומייצג המדינה בערכאות - סמכות נוספת הנתונה כיום בידי היועצת. בהצעת החוק נכתב כי שר המשפטים ימנה את התובע הכללי באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
אפשר לומר מראש שהחוק של רוטמן בעייתי במישורים רבים, וכלל לא בטוח שיעבור במתכונתו הנוכחית. אך גם אם נניח שהחוק יעבור את אישור בג"ץ עוד בקדנציה הנוכחית - סביר להניח שבית המשפט יקבע כי התפקיד לא יפוצל בכהונתה של היועצת הנוכחית.
הסיבה לכך היא שבג"ץ אינו מאפשר לשנות את "חוקי המשחק תוך כדי משחק". בתרחיש שבו החוק יעבור את כל המשוכות החוקיות, ההערכה היא כי ייקבע שהחוק ייכנס לתוקף מהממשלה הבאה או עם מינוי היועץ הבא.
לכן, אם היועצת תפוטר ובמקביל החוק של רוטמן יעבור בכנסת הנוכחית, הדבר יאפשר לנתניהו למנות מיידית גם יועץ משפטי לממשלה וגם תובע כללי.
ברגע שיוקם מוסד של תובע כללי חדש, הוא יוכל לאשר לנתניהו הסדר טיעון מקל - ללא קלון - או אף להביא לעצירת המשפט. כך יוכל נתניהו להמשיך בכהונתו ללא המשפט שמכביד עליו, ואף להתמודד בבחירות הבאות כשההליך מאחוריו.
התרעות פיקוד העורף