על פי השלב הראשון של התוכנית, שנכנס לתוקף ב-10 באוקטובר, מחזיקה ישראל כיום בכ-53% משטח הרצועה, בהם חלק גדול מהשטחים החקלאיים, רפיח בדרום, אזורים בעיר עזה ומרחבים אורבניים נוספים. כמעט כל שני מיליון תושבי הרצועה נדחקו למחנות אוהלים ולחורבות הערים, בחלקים שבשליטת חמאס. תיעוד אווירי שצולם בנובמבר מציג הרס כבד בצפון-מזרח העיר עזה לאחר המתקפה האחרונה של ישראל שקדמה להפסקת האש, בעקבות חודשים של לחימה. האזור מחולק כיום בין שטח שבשליטת ישראל לשטח שבשליטת חמאס.
המשך התוכנית כולל נסיגה ישראלית נוספת מקו נסיגה שסומן מראש - “הקו הצהוב” - הקמת ממשלת מעבר שתנהל את הרצועה, פריסת כוח ביטחוני רב-לאומי שיחליף את צה״ל, פירוז חמאס ותחילת שיקום. אולם לתוכנית אין לוחות זמנים או מנגנוני יישום ברורים. בינתיים חמאס מסרב להתפרק מנשקו, ישראל מתנגדת למעורבות הרשות הפלסטינית בניהול עזה, ונרשמת אי-ודאות בנוגע לכוח הרב-לאומי. “אנחנו עדיין מגבשים רעיונות,” אמר שר החוץ הירדני איימן ספאדי בכנס הביטחוני במנאמה. “כולם רוצים שהעימות יסתיים . השאלה היא איך להפוך את זה למציאות”.
ללא דחיפה משמעותית מצד וושינגטון, מזהירים מספר גורמים - בהם ששת הבכירים האירופים ובכיר אמריקאי לשעבר - “הקו הצהוב” עלול להפוך לגבול דה-פקטו שמחלק את הרצועה ללא הגבלת זמן. ארה״ב ניסחה טיוטת החלטה במועצת הביטחון שתעניק לכוח הרב-לאומי ולממשלת המעבר מנדט לשנתיים. אולם , לדברי גורמים דיפלומטיים במערב, ממשלות רבות מהססות להתחייב לשליחת חיילים לעזה. מדינות אירופה ומדינות ערב, במיוחד, אינן צפויות להשתתף אם המשימה תכלול יותר ממשימות שמירת שלום ועלולה להוביל לעימות ישיר עם חמאס או ארגוני טרור פלסטיניים אחרים.
סגן נשיא ארה״ב ג׳יי.די. ואנס וג׳ארד קושנר, חתנו של טראמפ ובעל השפעה בבית הלבן, אמרו בחודש שעבר כי ניתן להזרים במהירות כספי שיקום לשטח שבשליטת ישראל גם בלי להתקדם לשלב הבא - במטרה ליצור “אזורי מופת” שיאכלסו חלק מתושבי עזה. לפי מייקל ואהיד חנא, מנהל התוכנית האמריקאית בקבוצת החשיבה International Crisis Group, הצעות כאלה עלולות “לנעול את המציאות המפוצלת בשטח למשהו קבוע בהרבה”. דובר מחלקת המדינה האמריקאית ציין כי הושג “קידום משמעותי” בקידום התוכנית, אך הוסיף שיש עוד עבודה לעשות - מבלי להתייחס לשאלה אם השיקום יוגבל לשטח שבשליטת ישראל.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הבהיר כי ישראל אינה מתכוונת לשלוט או למשול בעזה, אף ששרים מן האגףהימני-ניצי בקבינט קראו להקים מחדש יישובים שפונו ב-2005. גם בצה״ל מתנגדים לרעיון של תפיסה קבועה של הרצועה או לפיקוח ישיר על האוכלוסייה האזרחית. נתניהו התחייב במקום זאת לשמר אזור חיץ בתוך הרצועה, לאורך הגבול, כדי למנוע איום נוסף הדומה למתקפת חמאס שאירעה ב-7 באוקטובר 2023.
בתוך כך, בשטח כוחות צה"ל הציבו בלוקים צהובים מבטון המסמנים את קו הנסיגה, ומקימים תשתיות בצד הרצועה שבשליטת ישראל. בצה"ל מבהירים כי הכוחות מוצבים שם כדי למנוע חדירת מחבלים לאזור שבשליטת ישראל, וכי ישראל תתרחק מהקו כאשר חמאס יממש את התחייבויותיו, כולל פירוז, וכאשר בשטח יוצב כוח בינלאומי. “ברגע שחמאס יקיים את חלקו בהסכם - נהיה מוכנים להתקדם,” אומרים גורמים ישראלים.
בעוד שבצד הישראלי של הקו הצהוב מוקמות תשתיות, בצד הפלסטיני בעיר עזה חמאס ביסס מחדש את שליטתו בשבועות האחרונים: לפי דיווחים, הארגון חיסל יריבים, פרס שוטרים לשמירה על הסדר, והציב עובדי עירייה לשמירה על דוכני מזון ולפינוי שבילים בין ההריסות. “אנחנו חייבים למלא את הוואקום הביטחוני בתוך הרצועה,” אמר שר החוץ הגרמני יוהאן ואדפול בכנס במנאמה, וקרא לפעולה מהירה כדי למנוע התבססות חמאס שתגרור מחדש פעולות צבאיות ישראליות. חאזם קאסם, דובר חמאס בעיר עזה, מסר כי הארגון מוכן להעביר את השלטון לממשלת הטכנוקרטים פלסטינית כדי שניתן יהיה להתחיל בשיקום.
התרעות פיקוד העורף