בוועדה נשקל לקיים כבר בשבוע הבא רצף דיונים מרוכזים ואינטנסיביים, חלקם גם בשעות הערב, כדי להאיץ את ההתקדמות בהליך החקיקה. יו"ר הוועדה ביסמוט, שואף להביא את החוק לאישור הוועדה לקראת ההצבעות בקריאה שנייה ושלישית עד סוף דצמבר.
על פי טיוטת החוק, השנה הראשונה של החוק לא תיספר שנה מיום חקיקתו ועד לאותו תאריך בשנה הבאה, כפי שביקשו החרדים, אלא תיקבע כתקופה אחידה וקשיחה: מיום חקיקת החוק ועד 30 ביוני 2026, ללא קשר למועד האישור הסופי. המשמעות המעשית: התקופה הראשונית מתקצרת משמעותית, וכבר בעוד כחצי שנה יידרשו לעבור ליעד הבא בתוכנית, יעד של 5,760 מתגייסים. בתוך כשנה וחצי בלבד נדרשת עמידה ביעד מצטבר גבוה מאוד של 8,160 חיילים.
עוד צוין בטיוטא כי השירות האזרחי יוצמצם למסגרות ביטחוניות בלבד. שירות אזרחי יוכר רק בגופי ביטחון שהצבא כבר מגייס אליהם: משטרה, שב"ס, שב"כ, ומוסד. עוד נכתב שם כי נוספה סנקציית אי מתן מלגות כבר בשנה הראשונה לחוק. עוד הוא קובע כי יחול שינוי בהרכב הוועדה לבחינת יישום החוק. במקום רב צבאי ימונה קצין בדרגת אל"מ מאגף כוח אדם. המשמעות: פחות שיקולים מגזריים, יותר בקרה מקצועית של הצבא. לסיום הודגש כי השירות אזרחי ביטחוני מוגבל עם מכסה של 10%.
מפלגת ישראל ביתנו מסרה: "ימין אמיתי לא תומך בחוק ההשתמטות".
סיעת הציונות הדתית מסרה: "אנחנו לומדים את החוק ומגבשים את עמדתנו לגביו. העיקרון שלנו היה ונשאר: נצביע רק על חוק שיביא לגיוס אמיתי ומהיר של חרדים לצה"ל כדי לענות על צרכי הביטחון ולהקל את העומס על הלוחמים ועל משרתי המילואים ובני משפחותיהם".
היועמ"שית כתבה כי בפסק הדין של בג"ץ "נקבע כי הממשלה אינה מקיימת את חובתה לפעול לגיוס שוויוני לצה"ל. עוד נקבע, כי מוטלת על הממשלה החובה לגבש צעדי אכיפה אפקטיביים משלימים לסמכויות האכיפה שנתונות בידי הצבא".
כוחות משטרה גדולים מתחנת בני ברק רמת-גן וממחוז תל אביב הצליחו להרחיק את הפורעים ולחלץ את לוכדי העריקים של המשטרה הצבאית ללא פגיעה בגופם. במהלך האירוע הפכו החרדים ניידת של המשטרה הצבאית על גגה ובעקבות האירוע ביצעו שוטרי מרחב דן מעצר של שני חשודים במעורבות בהפרת הסדר החמורה.
התרעות פיקוד העורף