בראיון חריף ונדיר בפודקאסט מעריב ״העניין המרכזי״ עם עו"ד פנינת ינאי, השר שלמה קרעי פורס את עמדותיו בסוגיות הכי שנויות במחלוקת של הממשלה: מההחלטה להפסיק פרסומות בעיתון הארץ, דרך העימות עם מערכת המשפט, ועד התמיכה בהפגנת החרדים נגד חוק הגיוס. מדוע אתה תומך בהפגנות החרדים שקוראות "נמות ולא נתגייס", בשעה שאתה עצמך שירתת בצה"ל ואף פרצת דרך?"אני אשאל אותך שאלה פשוטה: אילו היה היום חוק גיוס - הייתה מתקיימת ההפגנה הזו? לא. ההפגנה הזו איננה נגד הגיוס ואינה נגד חוק הגיוס; היא נגד מערכת המשפט, שמסכלת לנו פעם אחר פעם את היכולת להביא את חוק הגיוס. היא נגד היועצת המשפטית לממשלה, שבכוונת תחילה שולחת את המשטרה לעצור חרדים, בחורי ישיבות שתורתם אומנותם". איך אתה יודע שמי שנעצר הוא בחור שתורתו אומנותו?"הוציאו אותם מתוך הישיבות, הוציאו אותם באישון לילה. בחור ישיבה שישב שבעה על אביו – לקחו אותו מתוך השבעה. הייתה הנחיה ברורה לעצור את כולם, את כל מי שאפשר. והיא עושה את זה דווקא כדי להפיל את הממשלה, לא כדי לחוקק חוק". אבל למה חוק הגיוס באמת לא מתקדם?יש הסכמה והוא אכן מתקדם. ביסמוט הודיע שטיוטת החוק מוכנה, שהוא העביר אותה לראש הממשלה. יש כאן הזדמנות היסטורית לגייס אלפים רבים מהציבור החרדי, שעד היום - למרות שלא תורתם אומנותם - נמנעו מלהתגייס משום שלא היה חוק ולא הוכנה עבורם מסגרת מתאימה בצבא. מה דעתך על הישיבות שלא מלמדות לימודי ליבה?בבתי הספר, ביסודי ועד כיתה ח', ברוב המוסדות התורניים - גם החרדים - כן לומדים לימודי ליבה. הם דווקא נאבקים כדי שיאפשרו להם מערכת גפן שמאפשרת יותר לימודי ליבה. פונים אליי מנהלים מהחינוך התורני החרדי ואומרים: 'למה אתם נותנים מערכת גפן רק למוסדות המוכרים הרשמיים? אנחנו מלמדים לימודי ליבה - תנו לנו!', אבל הגישה היא פטרונית כלפיהם. לא מאפשרים להם וחוסמים אותם. אבל אין ספק שהחינוך החרדי-האשכנזי לא מעוניין בלימודי ליבה. בסוף יוצאים אנשים שאולי גדולים בתורה, אבל אין להם לימודי ליבהגם במוסדות האשכנזיים ישנם מסלולים שאינם רשמיים, שבהם כבר ביסודי לומדים לימודי ליבה. בישיבות עצמן מתמקדים בלימודי תורה, ומי שמסיים את הישיבה - ואני עצמי הייתי מרכז לימודי חרדים גם במכללת אשקלון וגם בבר-אילן - מגיע אחרי כמה שנות לימוד תורה ויהדות, ואז משלים ומתקדם. אפשר להשלים הכול בתוך שנה אחת. זו לא בעיה כל כך קשה שאי-אפשר לפתור". "האזרח לא יודע מה לעשות כי הוא הולך לקלפי ורואה שהבחירה שלו הולכת לפח" למה הפסקת את הפרסומות לעיתון הארץ?"אין לזה עניין עם שוק חופשי. אנחנו לא מנענו מעיתון הארץ להמשיך לעבוד בשוק החופשי. עיתון הארץ בזמן מלחמה מסית נגד לוחמי צה"ל - קורא להם רוצחים, כובשים, פושעי מלחמה. לא יכול להיות שהמדינה ששולחת את לוחמי צה"ל להגן עליה, תממן ביד שנייה עיתון שמסית נגד אותם לוחמים". אבל זה לא כל מה שעיתון הארץ עושה. אתה אומר: "אני מעניש אתכם על זה", ובכך פוגע בחופש הביטוי שלהם."אנחנו לא לוקחים מהם את החירות שלהם. זכותה של המדינה לבחור עם איזה ספקים ונותני שירות היא עובדת. תארי לך שיש לך עסק פרטי - את תעבדי עם נותן שירות שזורק לך על הרכב ומפנצ'ר לך את הצמיגים בחנייה כל יום? זה אותו דבר. אני לא צנזור ואני לא סוגר את העיתון. אבל להפסיק לממן ממימון ממשלתי - מכיסם של אזרחי ישראל - עיתון שמסית נגדם ונגד הלוחמים? זה דבר מובן לכל בר דעת". אבל בסוף זה כלי תקשורת ישראלי. אתה לא יכול פשוט להחליט להתנפל עליו, נכון?"עיתון הארץ גורם לעליית האנטישמיות בעולם ופוגע ומסית נגד לוחמי צה"ל. במה הוא טוב יותר מאל-ג'זירה? להפך - בעולם, כשמצטטים את הארץ, עיתון ישראלי, עיתון של יהודים שאומר דברים כאלה על מדינת ישראל - מה חמור יותר? שעיתון ישראלי כותב כך על המדינה שלו, או שאיזה שונא ישראל מרחוק מקטר ואומר את זה?" איך אתה מרגיש עם זה שבעודך מכהן כשר - תפקיד ממלכתי - אתה נמצא בעימות מתמשך עם מערכת המשפט ועם היועצת המשפטית לממשלה, וכל זה מתרחש מעל לראשי האזרחים שלא תמיד מבינים מה לעשות עם המצב הזה?"האזרח לא יודע מה לעשות - לא בגלל העימות. האזרח לא יודע מה לעשות כי הוא הולך לקלפי ורואה שהבחירה שלו הולכת לפח, שלא סופרים אותו. הוא בוחר כנסת וממשלה, ובסוף כל החלטה במדיניות - משפט, תקשורת, כלכלה, ביטחון - נקבעת על-ידי 'אדוני הארץ' שיושבים במגדל השן בבג"ץ ומחליטים. מבטלים חוקים, מבטלים חוקי יסוד, מבטלים החלטות ממשלה. אז למה לי ללכת לקלפי בכלל? אתה בעד דמוקרטיה?"בוודאי.אבל תגידי לי - איזה איזון יש לבג"ץ היום? אם הוא עושה משהו לא-חוקי, מי עוצר אותו? בג"ץ מאזֵן כל היום את הכנסת והממשלה, אבל אף אחד לא מאזֵן את בג"ץ. זה הקיצור שיש כאן: יש רשות אחת שיכולה לעשות מה שהיא רוצה. כשבג"ץ מוציא צו ביניים שמנוגד לחוק מפורש - למה בכלל לכבד צו ביניים כזה?" "ניצחתי את היועצת המשפטית בבג"ץ" אז אתה מבחינתך לא מתייחס להחלטות בג"ץ?"אני מתייחס אליהן כשומר על החוק. אנחנו שליחי ציבור. ואם כאשר הציבור שלח אותנו לעשות את עבודתנו, אנחנו נימנע מלעשות זאת ונאפשר לפקידים או למשפטנים לבטל כל החלטה וכל מדיניות בניגוד לחוק - זו מעילה בתפקיד". בוא נדבר על דאגה אחרת שלך ללוחמים, כזו שראוי להזכיר. אתה התעקשת שחברות הסלולר יאפשרו ניוד שיחות דרך eSIM, מה שסייע לחיילי צה"ל בתקופת המלחמה. ספר קצת על זה"עד לפני כשנתיים, כדי לעבור מחברת סלולר לחברה, היית צריכה לחכות לשליח שיגיע לבית עם כרטיס סים פיזי. זה מסורבל ומקשה על תחרות. ביקשתי מחברות הסלולר לאפשר מעבר דרך eSIM - כרטיס וירטואלי. ברגע שהם הבינו שאנחנו רציניים, כולם פתחו את האפשרות הזו. זה הגביר תחרות בחבילות חו"ל, וגם אפשר ללוחמים שלנו ברצועת עזה - שם יש קליטה רק לחברה אחת - להתנייד לאותה חברה מבלי לחכות לשליח שיגיע לשדה הקרב. קיבלנו תודות מלוחמים רבים". במה אתה הכי גאה ברפורמה?"סגרנו את אל-ג'זירה ואל-מיאדין. הפסקנו את המימון לעיתון הארץ. העלינו את הערוצים הקטנים - 9, 14, ערוץ הלא״ה, טבעי ו-24 - למערך עידן פלוס, כך שאוכלוסיות שאין להן מנוי לכבלים יכולות לצפות במגוון רחב יותר. וניצחתי את היועצת המשפטית בבג״ץ בניצחון תקדימי, כשבית המשפט נזף בגיל לימון על כך שלא אפשר לי אפילו לייצג את עצמי בדיון".