סיפורי הפגיעה
"אחרי כל עינוי, כל אונס, כל טקס שעברתי הייתי קמה בבוקר בוכה, לא יודעת למה כואב לי כל הגוף, הנשמה והלב". לדברי הדר ההגעה היום לכנסת היא טריגר משום שבגיל 8 וחצי אביה היה מביא אותה פעם בשבוע לחדר של חבר כנסת ובו היא הייתה נפגעת: "שם הייתי צריכה לשתות שתי כוסיות קטנות ומאבדת הכרה והוא היה עושה בי כל מה שרק רצה, ככה פעם בשבוע במשך שנה וחצי".
ח"כ לזימי: "את אומרת שפה בכנסת לפני הרבה שנים היה חבר כנסת שהיה אונס אותך. לשמוע שהמקום הזה שימש לפגיעה ממש בלתי נתפס ומטלטל. לדעת שהמקום הזה חולל ככה זה מזעזע מאוד". הדר: "כל מי שפגע בי כבר מת".
מ' המשיכה: "הפוגעים השתמשו במניפולציות ובסמים קשים כדי לטשטש ולנתק אותי. בעודי בהריון מתקדם נפגעתי בפגיעה טקסית במקום בו גדלתי. נאנסתי בצורה מחרידה, נעשו בי מעשים איומים ולצערי נאלצתי גם לפגוע בתינוק מאוד קטן שרק נולד כדי להציל את העובר ברחם שלי. נאלצתי לבצע מעשים מחרידים והכל היה לצד אנשים חשובים מאוד, רופאים ורבנים. בטקס מזעזע בו האנשים האלו חגגו את המוות וחגגו את הניצול. סחרו בי, סחרו בגוף שלי. הדבר הזה חייב להפסק. האנשים האלו צריכים לקבל את עונשם. בנוסף חשוב לי לשאול מה התמיכה הכלכלית והטיפולית שנפגעות יכלו לקבל. אחרי שהסתיימו 3 שנות טיפול ברווחה נאלצתי להתחיל לחפש לעצמי טיפול חדש. זה חייב להשתנות".
הדיון הסוער
ע' המשיכה: "אמרו לי שאם יש אפילו 10% אחוז של מילה מול מילה אז לא יגישו את התיק למשפט כדי שהפרקליטות לא תפסיד. אמרו לי שאם אני חוזרת על העדות שלי אז זה פוגע בתיק". ח"כ לזימי: מה שאת מספרת פה מקומם במיוחד. הייתי בטוחה שהעדות שלך תשמש כמנוע ואני מזועזעת במיוחד. איך מצפים שיעשה תהליך אם אומרים לך שלא רוצים לראות מה היה פה לפני?". ח"כ הרכבי: "החוקרות צריכות להכיר את התיק מבעוד מועד".
מהי פגיעה מינית טקסית?
בתוך מכלול סוגי הפגיעות המיניות מוכרת תת-קטגוריה נדירה ומורכבת: פגיעה מינית טקסית. מדובר בפגיעות מיניות חוזרות ונשנות, שמבוצעות כחלק ממסגרת טקסית לכאורה – דתית, רוחנית או כיתתית. הקורבנות, לעיתים ילדים צעירים מאוד, מדווחים על השתתפות בכפייה בטקסים המלווים בתקיפות מיניות, אלימות קשה, השפלה, שטיפת מוח ואיומים.
התופעה קיבלה חשיפה רחבה לראשונה בארצות הברית בשנות ה-80, עם עדויות שטלטלו את דעת הקהל. טענות על כתות סודיות, פולחנים שטניים וניצול מיני מאורגן עוררו פאניקה ציבורית, אך גם ביקורת מצד מומחים לפסיכולוגיה ומשפט שטענו כי מדובר בזיכרונות שתולים או באשליות קולקטיביות. ואולם, גם בעידן שאחרי ההיסטריה, ממשיכים להצטבר מקרים ועדויות ממדינות שונות, חלקם מגובים בראיות פורנזיות.
בישראל דווחו בעשור האחרון מקרים בודדים, שבהם עלו טענות לפגיעות מיניות במסגרת של קבוצות סגורות או כתות רוחניות. לעיתים הקורבנות התקשו להסביר את חוויותיהם, בשל האופי המבלבל של הפגיעה והבושה שנלווית אליה.
ברוב המקרים לא הוגשו כתבי אישום – לא בשל היעדר חומרה, אלא בשל קשיים ראייתיים. במקביל, עמותות טיפוליות דיווחו כי קורבנות מדווחים על דפוסים חוזרים, עם שילוב בין מין, שליטה וטקסיות.
התרעות פיקוד העורף