בישראל מתייחסים לברק בחשדנות גוברת. גורמים מדיניים אומרים כי בירושלים הוא נתפס כמי שמוביל קו שאינו רגיש דיו לצורכי הביטחון של ישראל, ולעיתים אף כמי שמתבטא באופן שמייצר תחושה של ריחוק ואף עוינות. בשבועות האחרונים יוחסו לו אמירות שנתפסו בירושלים כבעייתיות, ובהן התייחסויות לאופן פעולתם של משטרים באזור ולמקומה של הדמוקרטיה במזרח התיכון. בישראל הועברו מסרים חריפים לממשל האמריקאי שלפיהם אמירות מסוג זה אינן מקובלות ופוגעות באמון הדרוש לניהול מגעים מדיניים רגישים.
אלא שהמחלוקת המרכזית אינה נוגעת רק לסגנון ולהתבטאויות, אלא לשאלות מהותיות הנמצאות בלב הדיונים על שלב ב'. במוקד עומד הליך ההקמה של כוח ייצוב רב-לאומי בעזה, שאמור לפעול לאחר המעבר לשלב הבא של תוכנית טראמפ ולשמש מסגרת ביטחונית זמנית עד לגיבוש מנגנון שלטוני ושיקום הרצועה. במסגרת זו בתקופה האחרונה מתקיימים דיונים בינלאומיים על מבנה הכוח, זהות המדינות המשתתפות בו, סמכויות הפיקוד והיקף המעורבות בשטח.
כאן מתגלע אחד הפערים החדים ביותר בין ישראל לארצות הברית. ברק מזוהה עם קידום שילובה של טורקיה בכוח הייצוב, מתוך תפיסה שלפיה לאנקרה יכולות צבאיות משמעותיות והשפעה אזורית שעשויה לסייע לייצוב המצב. בישראל מתנגדים לכך בנחרצות. גורמים מדיניים מבהירים כי נוכחות טורקית בעזה מהווה קו אדום מבחינת ירושלים, בין היתר לנוכח היחסים המתוחים בין המדינות והעמדות הפומביות שמביע הממשל הטורקי כלפי ישראל מאז תחילת המלחמה.
ההתנגדות הישראלית משתלבת בקשיים רחבים יותר בגיבוש הכוח הבינלאומי. מדינות רבות אינן ממהרות להתחייב לשליחת חיילים כל עוד אין בהירות בנוגע לפירוק חמאס מיכולותיו הצבאיות, למנגנוני הפיקוח ולשאלת השליטה בצירי הגבול וההברחות. גורמים ישראלים מדגישים כי כל הסדר עתידי חייב לכלול מענה ברור לצורכי הביטחון של ישראל והבטחה שלא ייווצר בעזה איום מחודש.
ביקורו של ברק צפוי, אם כן, להתקיים באווירה מורכבת. השליח האמריקאי ינסה לקדם את עמדת הממשל ולהניע את המהלך לקראת שלב ב', אך בישראל מבהירים כי ללא התייחסות ישירה לחששות והדרישות - ובפרט ללא הוצאת טורקיה מהמשוואה - יהיה קשה להגיע להבנות.
התרעות פיקוד העורף