לפי הצעת החוק, הממשלה היא זו שתגדיר את נושאי החקירה, והיא גם תוכל, בעקבות פנייה של הוועדה, להבהיר, להרחיב או לצמצם את נושא החקירה. בסיום עבודתה, הוועדה תגיש לממשלה דין וחשבון על תוצאות החקירה והמלצותיה אם תחליט להוסיף המלצות, וכן נקבע שהדו"ח יפורסם לציבור בהתאם לתנאים שקבועים בחוק ועדות חקירה.
הצעת החוק קובעת כי חברי הוועדה יהיו בעלי סיווג ביטחוני מתאים, וכי מספר החברים יהיה שישה או שבעה, עם אפשרות להמשיך לפעול גם אם מספר החברים ירד, כל עוד לא פחת מחמישה. עוד נקבע כי לוועדה יהיו כל הסמכויות של ועדת חקירה שהוקמה מכוח חוק ועדות חקירה, אך סמכות שמוקנית בחוק ליושב ראש ועדת חקירה תוענק כאן לכל שניים מחברי הוועדה. במקרה שימונו שני יושבי ראש במשותף, הם יפעילו את סמכותם רק בהסכמה.
במרכז ההצעה עומד מנגנון המינוי. בשלב הראשון, חברי הכנסת אמורים לפעול להגיע להסכמות על הרכב הוועדה ולבוא בדברים עם יושב ראש הכנסת. יושב ראש הכנסת יגבש הצעה להרכב לאחר שהתייעץ עם נציגים מסיעות הקואליציה והאופוזיציה, ויניח על שולחן הכנסת הצעה שתכלול את שמות יושב ראש הוועדה וחבריה. ההרכב אמור להגיע לאישור הכנסת, ולשם הקמת הוועדה יידרש רוב של שמונים חברי כנסת.
אם ההרכב לא יאושר במסלול הזה, הצעת החוק מציעה מסלול חלופי שבו ההרכב ייקבע באופן שוויוני: יושב ראש ועדת הכנסת ימנה שלושה מחברי הוועדה בהסכמת יושבי ראש סיעות הקואליציה, וראש האופוזיציה ימנה שלושה מחברי הוועדה בהסכמת יושבי ראש סיעות האופוזיציה. לאחר מכן חברי הוועדה שמונו יבחרו אחד מהם ליושב ראש. אם לא ייבחר יושב ראש בתוך שבוע ממועד מינוי החברים, יושב ראש ועדת הכנסת וראש האופוזיציה ימנו שניים מבין החברים, והם יכהנו כיושבי ראש במשותף. נוסף לכך נקבע כי אם אחד הגורמים הזכאים למנות לא ימנה את כל החברים במועד, יושב ראש הכנסת ימנה את החברים הנותרים כדי להשלים הרכב של שישה חברים.
הצעת החוק כוללת גם מנגנון פיקוח מצד משפחות שכולות. לפי ההצעה, בוועדה יכהנו ארבעה מפקחים שהם נציגי משפחות שכולות, קרובי משפחה מדרגה ראשונה של מי שנהרג בטבח השבעה באוקטובר או במלחמת חרבות ברזל. המפקחים יוכלו להשתתף בכל דיוני הוועדה, גם פומביים וגם לא פומביים, ולהעביר לוועדה בכתב בקשות, שאלות והצעות בכל עניין שקשור לעבודתה, כולל הצעות בנוגע לאופן חקירת מי שזומן ולשאלות שיוצגו לו. לפני פרסום הדו"ח, מפקח יוכל להעיר הערות בכתב, והוועדה תדון בהן בישיבתה הקרובה.
לעניין אופן עבודתה, נקבע שהדיונים יהיו פומביים וישודרו לציבור, אך הוועדה תוכל לקיים דיון בדלתיים סגורות, כולו או מקצתו, אם למעלה ממחצית מחבריה השתכנעו שהדבר דרוש לשמירה על ביטחון המדינה, יחסי החוץ, עניין כלכלי חיוני, דרכי פעולה חסויות של משטרת ישראל, או כדי להגן מפני פגיעה בשלומו או בכבודו של מי שנפגע באירועים הנחקרים. במקביל נקבע שחברי הוועדה זכאים לשכר, ושכרם והוצאות הוועדה ישולמו מאוצר המדינה.
התרעות פיקוד העורף