לאחר הישיבה, לשכת שר הביטחון ישראל כ"ץ הודיעה כי "הממשלה אישרה כעת פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגירת תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל". מיד לאחריה, עתירות לבג"צ כבר החלו להירשם על ידי מפקדי התחנה לשעבר ומספר בכירים בתחום. נציין כי כעצת התחנה משדרת כרגיל ללא שינויים ללוח השידורים.
יו"ר ארגון עובדי צה"ל תוקף: "לא נקבל את ההחלטה הפסולה בשוויון נפש"
"הובא לידיעתי כי שר הביטחון הוציא הנחיה בה הוא מורה לסיים העסקתם של עיתונאים המועסקים כעובדי צה"ל בשל ביצוע עבודתם העיתונאית. אין לי ספק כי התחנה עברה ועוברת תהליך שינוי, בהתאם למתווה ועדת זמיר, שאושר זה מכבר ושהיה מקובל עליי כיוון שלא כלל פגיעה בפרנסתם של עובדי צה"ל".
"שידור ציבורי הוא דבר חשוב וכפי שיש במשרד הביטחון פונקציות אזרחיות אחרות ונוספות מדיניות חברתיות התיישבות כך יש גם בצה"ל תחנה שהיא הבית של החיילים. אני סבור כן גם אם יש מי שאינו מסכים לכל הדעות שהושמעו בה, במסגרת תשדירי חדשות ופרשנויות שונות יש חשיבות לקיום התחנה".
"אין מקום לסגור את התחנה מלבד אולי כדי לרצות בעלי הון שיקבלו את התדר הארצי הציבורי שהוקצה לה לטובת רדיו מסחרי. כזכור הכרזנו סכסוך עבודה אולם משך מספר שבועות לא קוימה כל הידברות עניינית בנושא זה. ולא נעשו כל מאמצים לתווך כיוון שאין שר עבודה בממשלה".
"עובדי צה"ל שותפים מלאים למאמץ לנצח בכל מלחמות ישראל ובמיוחד עתה במלחמת חרבות ברזל לא נסכים שיטילו דופי באזרחים עובדי צהל הנאמנים או ינהגו בהם בדרך זו. חטופים ששבו משבי חמאס בעזה ורפיח סיפרו כי קלטו רק שידורים של גלי צהל וזאת משום, כך גילו לי, שטכנאי גלי צהל פרסו והגבירו את המשדרים במיוחד למטרה זו. תחנת גלי צהל הייתה ועודנה היחידה שמשדרת לכוחות הלוחמים בכתר החרמון במעמקי מנהרות עזה מקום בו אף כלי תקשורת מסחרי לא משדר".
"אנו בארגון עובדי צה"ל לא נוכל לעמוד מנגד בשעה שקוראים לפטר אזרחים עובדי צה"ל עיתונאים או טכנאים בהליך שרירותי, פסול ממניעיו, ושאינו כדין מסיבות פוליטיות שאינן ענייניות. אנו נעתור לבית המשפט נגד ההחלטה לפטר את העובדים, נאבק באופן נחוש ולא נקבל את ההחלטה הפסולה בשוויון נפש. בכבוד רב, מאיר בן הרוש יו"ר ארגון עובדי צה"ל".
עתירה ראשונה יוצאת לדרך: "מתקפה הפוליטית וחסרת תקדים"
עיקרי העתירה יתבססו על מספר טיעונים, ביניהם: הליך פגום בבחירת הועדה המייעצת תוך מחיקת המלצות ועדת זמיר שהוקמה על ידי הממשלה הנוכחית. פגמים מהותיים בהתנהלות הוועדה אשר המלצותיה היו ידועות מראש, ושחבריה מצויים בניגוד עניינים מובהק, החלטת הממשלה התקבלה על בסיס הליך מנהלי פגום מן היסוד, לוקה בחוסר סבירות קיצוני ומבוססת על שיקולים זרים והחלטת על סגירת גלי צה"ל יכולה להיעשות רק באמצעות חקיקה ראשית בכנסת ולא בהחלטת ממשלה.
בעתירה נכתב: "המתקפה הפוליטית וחסרת התקדים על שוק התקשורת ועל עקרונות היסוד של חופש הביטוי והעיתונות מגיעה לשיאה תחת הממשלה הנוכחית, אשר מקדמת שורה ארוכה של יוזמות חקיקה וצעדים רגולטוריים שמטרתם המעשית היא החלשת התקשורת החופשית והכפפתה לשלטון. ההחלטה לסגור את תחנת גלי צה"ל – גוף תקשורת ציבורי בעל מעמד ייחודי וחשיבות ציבורית ראשונה במעלה – על בסיס הליך מנהלי בהול ופגום מן היסוד היא ביטוי מובהק למגמה המסוכנת שמקדמת הממשלה הנוכחית".
"להחלטה זו נודעת חומרה יתרה נוכח העיתוי שבו התקבלה: בפתחה של תקופת בחירות רגישה, ותוך הישענות על עבודתה של ועדה אשר אוישה באנשי שלומו של שר הביטחון ומשקפת, הלכה למעשה, ועדה פוליטית מובהקת, ולא גוף מקצועי עצמאי".
עוד נכתב כי זהו "מקרה מובהק של החלטה המחייב את התערבותו של בית משפט זה באשר היא בלתי סבירה בעליל, נגועה בשיקולים זרים ובעלת השלכה חוקתית על עקרונות היסוד של המשטר הדמוקרטי בישראל".
מהעותרים נמסר: "על העתירה חתומים מפקדי התחנה, עובדי ובוגרי התחנה בעבר ובהווה, אך איתם חתום ציבור ישראלי עצום שמצביע בנתוני האזנה פעם אחר פעם ומוכיח את אמונו בתחנות גל"צ וגלגל"צ. נכס צאן ברזל לא יכול להיעלם מהעולם בהחלטה שרירותית ואינה חוקית, קוראים לבית המשפט להגן על התקשורת החופשית במדינה דמוקרטית".
במקביל, התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ גם היא בדרישה לבטל את החלטת הממשלה שהתקבלה. התנועה טוענת בעתירתה שלא ניתן להחליט על סגירת התחנה באמצעות החלטת ממשלה, שכן הכנסת הכירה בקיומה של גלי צה"ל ועיגנה את קיומה בחקיקה ייעודית ומפורטת כך שסגירת התחנה מחייבת חקיקה ראשית, וכן כי ההחלטה על סגירת תחנת שידור ציבורי ממלכתית, תוך פגיעה בחופש הביטוי, מהווה הסדר ראשוני המחייב חקיקה ראשית.
עוד טוענת התנועה כי ההחלטה על סגירת גל"צ התקבלה תוך שקילת שיקולים זרים, ובהם מתן הטבה כלכלית לבעליהם של גופי תקשורת המקורבים לממשלה, וניסיון לפגוע בכלי תקשורת הנתפסים כביקורתיים כלפי הממשלה, ועל יסוד תשתית עובדתית לקויה שעה שהוועדה לבחינת מעמדה של גלי צה"ל, שהמליצה על סגירת התחנה או על ביטול שידורי האקטואליה בה, גיבשה את מסקנותיה בחיפזון, תוך התעלמות מדוחות קודמים, ניגוד עניינים ומשוא פנים של חלק מחבריה, ועל בסיס איסוף נתונים לקוי ומוטה.
עובדי התחנה מגיבים: "החלטה מצערת, כואבת ולא עניינית"
בעקבות אישור הממשלה לסגירת התחנה, עובדי התחנה מסרו לתקשורת כי "החלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל היא החלטה מצערת, כואבת ולא עניינית, שאינה עומדת בקנה אחד עם חשיבותה של התחנה לחברה הישראלית ולצה"ל כבר שבעים וחמש שנה, ובוודאי לנוכח תפקידה המרכזי בזמן המלחמה".
עוד מסרו כי "מדובר בהחלטה הלוקה בפגמים מהותיים, נגועה בשיקולים זרים ופסולים המתקבלת בשנת בחירות, לאחר תהליך קלוקל מיסודו. החלטה זו מתעלמת מהקשיים המשפטיים החמורים שעלו בחוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה, ואינה עומדת בסטנדרטים הנדרשים מהליך תקין, חוקי וראוי".
"יותר מכל, זוהי החלטה המתעלמת בהפגנתיות מעשיית התחנה ומשמעותה עבור מיליוני מאזינות ומאזינים מדי יום: עבור החיילים בשירות סדיר, עבור אנשי המילואים, עבור הפצועים, עבור המשפחות השכולות ועבור החברה הישראלית כולה. מפעל ישראלי חשוב בן שבעים וחמש שנה ראוי לדיון רציני יותר".
"גלי צה"ל היא גוף תקשורת מרכזי וייחודי במפת התקשורת הישראלית - בית ובמה לאוכלוסיות רבות ומגוונות, חלק בלתי נפרד משורשי התרבות הישראלית ואבן יסוד בבניית החברה שלנו, ולכן אסור לסגור אותה".
"עמדת הצבא נחשפה היום בחוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה, וממנה עולה, כי הצבא תמך בהמשך פעילותה במתכונתה הנוכחית. העובדה שהוועדה הסתירה את עמדתו ואף לא התייחסה אליה – מעידה כאלף עדים על חוסר הענייניות של הוועדה, היותה פוליטית וכזו שבאה עם המלצה 'מהבית'".
"גלי צה"ל איננה רכושו של איש, אלא מוסד הנוגע לכלל אזרחי ישראל, מכלל המגזרים והעדות, בערים, במושבים והקיבוצים ובפריפריה. אנו, עובדות ועובדי התחנה, מתחייבים להמשיך בעבודתנו יום-יום בתחנה צבאית-ציבורית יחידה במינה: תחנה המשקפת בכל נימיה את ישראל על שלל גווניה; המביאה את קולות החיילים מכל קצות הארץ ומחוצה לה; המחבקת אמהות ואבות; שיוצאת אל השטח, פותרת בעיות ומחברת לבבות; שמגישה אקטואליה מקצועית, אחראית ומאוזנת; שמביאה תכני תרבות חשובים; שמייצרת רדיו חדשני, מרענן ופורץ דרך".
"זו חובתנו. זוהי גלי צה"ל. נמשיך להיאבק בכל הכלים החוקיים העומדים לרשותנו כדי למנוע את מימוש המהלך העצוב והמסוכן הזה".
התהליך לפירוק היחידה כבר החל
שר הביטחון הנחה על הפסקה מיידית של כלל המיונים ליחידת גלי צה"ל, וכן על הפסקת שיבוץ חיילים לשירות ביחידה, הן בשירות סדיר והן בשירות מילואים. בנוסף, הנחה שר הביטחון על התחלת היערכות מיידית להפסקת שירותם של חיילי צה"ל המשרתים ביחידה, ולביצוע מהלך הדרגתי לשיבוצם ביחידות צה"ל השונות, תוך מתן עדיפות לשיבוץ בתפקידי לוחמה ובתפקידי תומכי לחימה.
על פי הנחיית שר הביטחון, כלל הצעדים יושלמו עד ליום 15.2.2026, במטרה להשלים את תהליך סגירת התחנה והפסקת פעילותה עד ליום 1.3.2026.
דברי ראש הממשלה
דברי שר הביטחון ישראל כ"ץ בישיבת הממשלה: "מציאות שבה במדינת ישראל מופעלת תחנת רדיו, המיועדת לכלל אזרחי המדינה, על ידי הצבא היא אנומליה שלא קיימת במדינות דמוקרטיות. האנומליה הזאת מסבה קושי מהותי לצה"ל הנובע מעירוב צה"ל, בעל כורחו, בשיח הפוליטי. עיסוק התחנה בתכנים פוליטיים פוגעת בצבא ההגנה לישראל, בחייליו ובאחדותו".
"כאשר החליטה ממשלת ישראל על הקמת תחנת שידור צבאית היא כיוונה לכך שהתחנה תשמש כפה ואוזן לחיילי צה"ל ומשפחותיהם. בפועל - התחנה הפכה במהלך השנים לבמה שבה נשמעות דעות שרבות מהן תוקפות את צה"ל ואת חיילי צה"ל עצמם. גלי צה"ל לא משמשת כפה ואוזן לחיילים - ומשדרת תכנים פוליטיים ומפלגים אשר אינם עומדים בקנה אחד עם ערכי צה"ל. בשנתיים האחרונות, לאורך המלחמה, חיילים ואזרחים רבים, ובכללם גם בני משפחות שכולות, התלוננו פעמים רבות שהם מרגישים כי התחנה לא מייצגת אותם ואף פוגעת במאמצי המלחמה ובמורל".
"חמור מכך - אויבינו מפרשים את המסרים האלה לא אחת ככאלו שמועברים על ידי צה"ל. חשוב להזכיר: אישור הקמת גלי צה"ל בשנת 1950 ניתן כהוראת שעה לשנת ניסיון אחת בלבד - ומאז, במשך 75 שנים, לא התקבלה כל החלטת ממשלה להמשך הפעלתה ולא נערכה בחינה מסודרת של נחיצותה".
"לאחר בחינה רצינית ומעמיקה, החלטתי כי החלופה הראויה והנכונה היא סגירת התחנה. יוקם צוות יישום במשרד הביטחון שיפעל ליישום ההחלטה באופן אחראי, לרבות הסדרת סיום העסקת העובדים בהסדרים ראויים ובהתאם לדין. לעניין גלגלצ - מדובר בתחנה אהודה, שאינה עוסקת באקטואליה ושייעודה מאבק בתאונות דרכים. לפיכך, צוות היישום יבחן את אופן המשך פעילותה תוך שמירה על אופייה וצביונה".
"לסיכום, מבלי לפגוע בתרומתה ההיסטורית והתרבותית של גלי צה"ל לאורך השנים, אני משוכנע כי הקושי המהותי שבהפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא גובר כיום על התועלת שבהמשך קיומה. לפיכך, אני מבקש את אישור הממשלה לסגירת תחנת גלי צה"ל עד ל-1 במרץ 2026".
ארגון העיתונאים והעיתונאיות: "פגיעה קשה ואסורה"
בעקבות ההחלטה, מארגון העיתונאים והעיתונאיות נמסר: "החלטת הממשלה על סגירת גל"צ מהווה פגיעה קשה ואסורה בחופש הביטוי ובחופש העיתונות. זו החלטה בלתי סבירה ובלתי מידתית הפוגעת באושיות הדמוקרטיה ושלטון החוק ובכלל, אין לממשלה כל סמכות לנקוט בצעדים כלשהם בנוגע לשידורי התחנה- הנושא מצוי באחריות הבלעדית של הכנסת משום ששידורי החדשות בגלצ הם חלק בלתי נפרד מהשידור הציבורי כפי שנקבע בחוק תאגיד השידור ובפסיקת בית המשפט העליון".
מהלך הדיון
לוין מתח ביקורת על חוות דעת היועמ"שית בנושא סגירת התחנה וטען כי היא "לא מסבירה מדוע יש להשאיר את התחנה ומדוע צריכה להיות תחת הצבא". לדבריו, "הממשלה צריכה לתמוך ולוודא שההחלטה מתקדמת מהר".
לוין תקף חזיתית את הייעוץ המשפטי ואמר כי מדובר ב"ניסיון בלתי חוקי 'לאנוס' את ממשלת ישראל ולקבל ייעוץ משפטי לעומתי". הוא הוסיף כי "ממשלה שלא יכולה לקבל החלטות - הייעוץ המשפטי הפך לגוף 4", וטען: "הממשלה והכנסת הם הריבון. העם שם - ולא במשרדי היועמ"שית או בית המשפט". לדבריו, היועמ"שית "שמה עצמה ריבון על הרשות המחוקקת והמבצעת", והוסיף כי יש לו "אפס אמון במערכת המשפט, הפכה ל-100 אחוז פוליטית".
סילמן טענה עוד כי מאחר שגל"צ "הוקמה על ידי הממשלה", הממשלה יכולה לקבל החלטה לבטל אותה - "בוודאי כאשר היא לא מייצגת את החיילים והיא מזמן לא 'הבית של החיילים'". היא הוסיפה כי לטענתה מדובר בתחנה "שמהדהדת את מי שפגע בחיילים" - והזכירה בהקשר זה את הפצ"רית ואת היועמ"שית.
הדיון צפוי להימשך, כשברקע חוות הדעת של היועמ"שית המתנגדת לסגירת התחנה בהחלטת ממשלה, והוויכוח הפוליטי והציבורי סביב מעמד התחנה, עצמאותה ותפקידה בשידור הציבורי בישראל.
תגובת היועמ"שית: "מגביל את חופש הביטוי"
מנגד, מתנגדי הסגירה מזהירים מפגיעה חמורה בחופש העיתונות ובמרחב הדמוקרטי. לטענתם, גלי-צה"ל פועלת זה שנים כגוף תקשורת משמעותי ובעל עצמאות מערכתית, וסגירתה בהחלטת ממשלה - ללא חקיקה מסודרת והסדרה משפטית רחבה - צפויה לעורר קשיים משפטיים ואף להוביל לעתירות לבג"ץ. שתי ההצעות מציבות את הממשלה בפני שבוע נפיץ במיוחד: מצד אחד, דרישה ציבורית רחבה לבירור עמוק, אמין ובלתי תלוי של מחדלי שבעה באוקטובר; מצד שני, מהלך שעשוי לשנות את מפת התקשורת בישראל ולעורר עימות עקרוני על גבולות הכוח של הרשות המבצעת.
התרעות פיקוד העורף