במסמך, שנשלח לשר המשפטים לקראת ישיבת הממשלה, מזהיר לימון כי מדובר במהלך שמבקש לשנות מן היסוד את אופן עבודת הממשלה, תוך פגיעה קשה בתקינות, במקצועיות ובשלטון החוק.
על פי חוות הדעת, הצעת התיקון נוגעת לשורה של שינויים הנוגעים למעורבות הייעוץ המשפטי בהליכי עבודת הממשלה, ובראשם האפשרות לקדם החלטות ממשלה וחקיקה גם ללא השלמת בחינה משפטית מלאה. לימון קובע כי המשמעות המעשית של השינויים היא יצירת מסגרת שמאפשרת לממשלה לפעול בלא ייעוץ משפטי, הן באישור החלטות והן בקידום חקיקה ראשית וחקיקת משנה.
לדבריו, מדובר לא בשינוי טכני או נקודתי, אלא בשינוי מבני עמוק. "התיקונים האמורים", כותב לימון, "צפויים להוביל, כל אחד כשלעצמו ובוודאי בהצטברותם יחד, לפגיעה בתקינות, ביעילות ובמקצועיות של עבודת הממשלה, ולפתוח פתח לאימוץ החלטות ממשלה שאינן חוקיות".
בחוות הדעת מתוארת תמונה מדאיגה של תהליכי קבלת ההחלטות בממשלה בשנים האחרונות. לימון מציין כי מזה תקופה ארוכה ניכרת תופעה של שיבוש כבד בדרכי עבודת הממשלה ופרימה של תהליכי עבודה תקינים: הצעות החלטה לא בשלות, קידום יוזמות ללא תשתית עובדתית ומשפטית מספקת, ולעיתים אף העלאת הצעות תוך כדי ישיבת הממשלה - גם כאשר אין דחיפות המצדיקה זאת. כל אלה, לדבריו, מלווים בהתעלמות מעמדות גורמי המקצוע וחוות דעת הייעוץ המשפטי, בניגוד לדין.
בהקשר זה מזהיר לימון כי הצעת התיקון אינה רק ממשיכה מגמה זו, אלא מקצינה וממסדת אותה. המשמעות, לפי חוות הדעת, היא פגיעה קשה בציבור ופתיחת פתח רחב לפעולה בלתי חוקית של הממשלה, לניצול לרעה של כוחה השלטוני ולשימוש שלא כדין בתקציבי המדינה.
לימון מדגיש כי הפסול שבהצעה קיים בכל עת, אך חמור במיוחד נוכח העיתוי שבו היא מובאת - שלוש שנים לאחר הקמת הממשלה, ובסמיכות לתקופת בחירות. לדבריו, דווקא בתקופה כזו נדרשת הקפדה יתרה על שמירת הערובות שמטרתן למנוע ניצול לרעה של הכוח השלטוני הרחב הנתון בידי הממשלה לשם השגת מטרות שאינן נגזרות מן האינטרס הציבורי הכללי.
בחוות הדעת מבהיר לימון כי התכלית של שיפור וייעול עבודת הממשלה היא תכלית ראויה כשלעצמה. הוא מזכיר כי כבר כיום תקנון עבודת הממשלה קובע לוחות זמנים ומסגרות עבודה, אך אלה אינם נאכפים בשגרה. עם זאת, לשיטתו, הדרך להתמודד עם הבעיה אינה בהסרת החובה לבחינה משפטית, אלא באכיפת הכללים הקיימים או בבחינת תיקונם במסגרת עבודת מטה מקצועית ומסודרת.
עוד נטען כי ההצעה מוצגת כשינוי נקודתי בתקנון, אך בפועל השלכותיה רחבות בהרבה. לימון כותב כי מדובר בהתנערות מחובתה של הממשלה לפעול על פי חוק ודין, ובהסרת ערובות שנועדו להבטיח את תקינות פעולת השירות הציבורי ואת שלטון החוק. בין הפגמים שמונה חוות הדעת: היעדר תשתית מקצועית מספקת, הסרת ערובות ללא הצדקה עניינית, הפיכת רכיבים בעבודת הייעוץ המשפטי לאופציונליים, והתנגשות עם קביעות מפורשות של בית המשפט העליון בנוגע למעמד היועצת המשפטית לממשלה.
בסיכום חד-משמעי קובע לימון כי בנסיבות אלה קיימת מניעה משפטית לאשר את הצעת ההחלטה במתכונתה הנוכחית. בכך מציב משרד המשפטים קו אדום נוסף בפני שר המשפטים והממשלה כולה, רגע לפני הדיון הצפוי בתקנון ומאותת כי אימוץ ההצעה עלול להוביל לעימות משפטי חריף נוסף סביב גבולות סמכותה של הממשלה ואופן פעולתה.
"חוות הדעת של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה מבהירה: יש מניעה משפטית בהצעה. התיקון חסר תשתית מקצועית, סותר את פסק הדין של בג"ץ בעניין פיטורי היועצת, ומהווה פגיעה חמורה בשלטון החוק ובמינהל התקין. במקום לחזק את עבודת הממשלה, התיקון פותח פתח רחב לשחיתות. לא יקום ולא יהיה. הגיע הזמן שהממשלה תכבד את שלטון החוק".
התרעות פיקוד העורף