באוצר, מנגד, התעקשו על מסגרת תקציבית ברורה, על בקרה הדוקה ועל הימנעות מהתחייבויות פתוחות. הפערים הללו הובילו לפיצוץ המגעים ברגע האחרון ולהתפרצות זעם בעיר, כולל טענות כי הממשלה אינה מבינה את עומק המשבר בשטח.
על פי הפרטים שנמסרו לקראת הישיבה, השרים צפויים לאשר חבילה תקציבית בהיקף של יותר מ-300 מיליון שקלים, שנועדה לתת מענה מיידי לקריית שמונה, ובמקביל להניח תשתית לצעדים רחבים יותר ביישובי קו העימות. בצפון מדגישים כי המבחן לא יהיה רק בגודל הסכום, אלא בפירוקו: כמה כסף יופנה לתשתיות פיזיות, כמה לעסקים שנפגעו, מה יוקצה לחינוך ולרווחה, אילו תמריצים יינתנו לחזרה של תושבים, ואילו כלים יקבלו הרשויות המקומיות כדי להתמודד עם עומסי השירותים בתקופת המעבר.
בצד התקציבי מתקיים גם ויכוח עקרוני על תנאי החזרה לצפון. הדרג המדיני מדבר על שינוי מציאות ביטחונית ועל יציבות מול לבנון, אך ראשי רשויות ותושבים דורשים קריטריונים ברורים: מי קובע שהאזור בטוח, מה לוחות הזמנים לחזרה, ומה יקרה אם המציאות הביטחונית תשתנה שוב. מעל הדיון מרחף החשש משחיקה דמוגרפית וכלכלית, ומהפיכת פינוי זמני למציאות קבועה.
לצד נושאי הצפון, סדר היום של הישיבה כולל גם שורת החלטות נוספות שאינן קשורות ישירות לחזית הצפונית, אך מובאות לאישור הממשלה באותו מועד. בין היתר, תידון הצעה להפסיק את השתתפות ישראל במסגרת הבין-לאומית "שותפות לממשל פתוח", החלטה המגובה בנימוקים מנהליים ומדיניים. בנוסף תובא הארכה של ההכרזה לפי סעיף 10א לחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, כהמשך מתכונת חירום בתחום הביטחוני-משפטי.
הישיבה בקריית שמונה נועדה לשדר נוכחות ומחויבות, אך בצפון מבהירים כי הסמליות כבר אינה מספיקה. המבחן האמיתי יהיה בפרטים: החלטות מחייבות, מספרים ברורים, לוחות זמנים מוגדרים וחלוקת אחריות בין משרדי הממשלה, בשיתוף הרשויות המקומיות. עבור תושבי קריית שמונה והיישובים הסמוכים, השאלה אינה היכן התכנסה הממשלה - אלא האם הממשלה מוכנה להבטיח - וגם לקיים, כך שתהיה ודאות, ביטחון וסיבה אמיתית לחזור הביתה.
התרעות פיקוד העורף