דריכות בישראל - איראן מסרבת לדבר על תוכנית הטילים | אנה ברסקי

ברקע המתיחות מול טהרן: בישראל לא מדברים על נתק מול וושינגטון, ובוודאי לא על משבר, אלא מצביעים על פערים - פער במידע, פער בהערכת כוונות ופער ביכולת להשפיע בזמן אמת

אנה ברסקי צילום: פרטי
דונלד טראמפ ממשיך לאיים על איראן | צילום: רשתות חברתיות, שימוש לפי סעיף 27 א'
 עלי חמינאי, דונלד טראמפ (צילום: רויטרס,Office of the Iranian Supreme Leader/WANA
עלי חמינאי, דונלד טראמפ (צילום: רויטרס,Office of the Iranian Supreme Leader/WANA | West Asia News Agency)/Handout via REUTERS

הערכת המצב בישראל אינה נוטה בשלב זה לתרחיש של פעולה אמריקנית מיידית. הדיבור הוא על חלון זמן של שבועות, לא של ימים, מתוך הבנה שאם בוושינגטון תתקבל בסופו של דבר החלטה ללכת על התרחיש הצבאי - ההתרעה שתינתן לישראל תהיה קצרה. נקודה זו מחדדת את הבעיה המרכזית מבחינת מערכת הביטחון: היערכות לעימות אזורי דורשת זמן, ולא רק לצורך כוננות חיל האוויר ומערכי ההגנה, אלא גם להכנת העורף ולתיאום מדיני עם גורמים נוספים. כאשר חלק מן המידע נשאר בוושינגטון, ישראל נאלצת להשלים פערים בעצמה, לעיתים על בסיס סימנים עקיפים, ולא תמיד עם רמת ודאות מספקת.

העמדה האיראנית בנושא הזה נוקשה ואינה מוסתרת. טהרן מוכנה לדבר על מה שמשרת אותה - הקלות כלכליות, סנקציות ומנגנוני פיקוח נקודתיים - אך כשמגיעים לטילים, הדלת ננעלת. מבחינתה מדובר ביכולת ריבונית, בכלי שמאזן את העליונות האווירית של ארצות הברית וישראל, ובעיקר בנכס שמאפשר לה להמשיך לנהל את המאבק האזורי גם מבלי להיגרר לעימות ישיר. התעקשות כזו מציבה דילמה אמריקנית לא פשוטה: האם ללחוץ להסכם רחב ולשלם מחיר של פיצוץ השיחות, או להסתפק בהסדרה מצומצמת ולהשאיר את הטילים ואת שלוחותיה של איראן מחוץ למסגרת.

טילים איראנים
טילים איראנים | צילום: רויטרס

בתוך איראן עצמה לא קשה לזהות מאבקי כוח. מצד אחד עומד הקו האידאולוגי, שמוביל המנהיג העליון עלי חמינאי, המסרב להיראות כמי שנכנע ללחץ ומעדיף עימות מתמשך על פני פשרה. מצד שני קיים אינטרס ברור של המערכת הכלכלית והפוליטית להפחית סנקציות ולהשיב שקט יחסי, בעיקר על רקע תסיסה פנימית מתמשכת. בפועל, המפתח נותר בידי המנהיג העליון, והסימנים מצביעים על המשך הצבת קווים אדומים ברורים. ההקשר הפנימי אינו שולי: עם הכניסה לימי הפג'ר, תקופת השיא הסמלית של המהפכה, איראן נוטה להדק שורות, להבליט עוצמה ולשדר כלפי חוץ יציבות ועמידה איתנה מול איומים. גם אם חלקים במערכת מבקשים מרחב נשימה, ההיגיון של המשטר בתקופה הזו הוא בראש ובראשונה שליטה.

המצב הזה משליך ישירות על ישראל. אם תתרחש פעולה צבאית, איראן תנסה לייצר תגובה שתכאיב, אך תיזהר ממהלך שידרדר למלחמה כוללת. אם ייחתם הסכם גרעין ללא התייחסות לטילים, התוצאה עלולה להיות מסוכנת לא פחות: איראן תמשיך לבנות מלאי, דיוק וטווח, ותשפר את יכולות השיגור שלה, תוך שהיא נהנית מהפחתת לחץ כלכלי שמרחיבה את מרחב הפעולה שלה. גם אם האיום הגרעיני יידחה בזמן, איום הטילים ימשיך להתעצם בקצב משלו, ובסופו של דבר שני הצירים מתחברים.

תמונת לווין: מתקן הגרעין בפורדו, איראן
תמונת לווין: מתקן הגרעין בפורדו, איראן | צילום: רויטרס
תגיות:
תוכנית הטילים האיראנית
/
תוכנית הגרעין האיראנית
/
דונלד טראמפ
/
המלחמה עם איראן
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף