לדבריו, בשל היותה של הפרשה בחקירה מתנהלת, אין בכוונתו להשיב לשאלות הנוגעות אליה: "הפרשה הזו עודנה מצויה בטיפול, ועל כן, אין מקום שאתייחס לשאלות הנוגעות לה, בין באופן ישיר ובין באופן עקיף, לרבות בהתייחס לשיחות שקיימתי או שלא קיימתי עם היועצת המשפטית לממשלה בנושא. זה מה שכתבתי ליו"ר הוועדה".
לימון הדגיש כי לא היה מעורב בחקירה עצמה: "אני כמובן לא הייתי מעורב בחקירה עצמה בשום שלב. המעורבות שלי הייתה בטיפול בעתירות שקשורות למינוי של התובע המלווה". הוא הוסיף כי במסגרת אחת העתירות נמסר לבית המשפט שהחקירה עומדת להסתיים, וכאשר הדבר לא קרה פנה לגורמי המשטרה: "פניתי לראש אח"מ, עם העתק ללשכת המפכ"ל וליועץ המשפטי של המשטרה, וביקשתי לדעת מהו סטטוס הטיפול בחקירה. הפנייה הזו לא נענתה עד היום".
לימון סירב להשיב אם הוא עצמו נתן חוות דעת בנושא ניגוד העניינים של היועמ"שית: "מי שנתן חוות דעת משפטית בנושא ניגוד העניינים של היועצת המשפטית לממשלה היא היועצת המשפטית של משרד המשפטים. השבתי על השאלה".
בהמשך הציג המשנה ליועמ"שית את התנגדותו המהותית להצעת החוק, וטען כי היא משנה מן היסוד את מוסד הייעוץ המשפטי: "הצעת החוק משנה מהיסוד את מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה… למודל של עורך דין פרטי שהלקוח יכול לפעול לפי חוות הדעת או להתעלם ממנה". עוד אמר: "כדי להבטיח שהממשלה תפעל לפי החוק, חוות הדעת של הייעוץ המשפטי לממשלה צריכה לחייב את הרשות המבצעת, אלא אם בית המשפט פסק אחרת".
לימון הזהיר כי הפיכת הייעוץ המשפטי למודל פרטי תוביל לפגיעה חמורה בשלטון החוק: "אם הופכים את הייעוץ המשפטי לממשלה למודל של עורך דין פרטי, המשמעות היא מתן לגיטימציה להפרות של החוק". לדבריו, "אם החוק יעבור, ההגנה על הציבור מפני פעילות בלתי חוקית של הממשלה תוחלש באופן משמעותי, עד כדי כך שלא תהיה קיימת".
העימות החריף נמשך גם סביב סוגיית הייצוג בערכאות, כאשר רוטמן טען לריכוז סמכויות בידי הייעוץ המשפטי: "המציאות שבה אותו גורם גם מייעץ, גם מייצג, גם יכול לקבוע את העמדה עבור גופים אחרים וגם יכול להחליט באיזה דרך תוצג העמדה – מייצרת תאונות ותקלות".
לימון השיב: "לפי ההצעה, הממשלה תוכל לפעול בניגוד עניינים, לפטר שומרי סף ללא בקרה… והמשמעות של הנוסח המוצע היא שהייצוג המשפטי הציבורי יוזז הצידה, וקולו אפילו לא יישמע בפני בית המשפט".
התרעות פיקוד העורף