המפציצים, המהווים את חוד החנית של זרוע ההפצצה האסטרטגית של חיל האוויר האמריקאי, המריאו מבסיס חיל האוויר ווייטמן שבמדינת מיזורי. הם ביצעו גיחה חשאית וארוכה אל המזרח התיכון, ובמהלכה הטילו פצצות חודרות שריון במדויק על מטרותיהם התת-קרקעיות.
ה-B-2 הוא מפציץ חמקן ארוך טווח, המסוגל להגיע לכל נקודה על פני הגלובוס באמצעות מערך של תדלוקים אוויריים. המטוס תוכנן במקור לשאת את הפצצה האימתנית מדגם GBU-57, פצצה המוכרת כ"מפצחת הבונקרים" שמשקלה מגיע לכ-13.5 טונות, ואשר עשתה שמות במתקני הגרעין בקיץ שעבר.
עם זאת, הגורם האמריקאי הבהיר כי בגל התקיפות שהחל בסוף השבוע האחרון נגד תשתיות משמרות המהפכה, לא נעשה שימוש בתחמושת הכבדה הזו. במקום זאת, המפציצים צוידו בחימוש חודר בונקרים חלופי שהותאם נקודתית להשמדת מערך הטילים הבליסטיים.
על פי דיווחים בתקשורת הזרה ומומחי תעופה שניתחו נתוני מכ"ם גלויים, להק של ארבעה מפציצי B-2 ביצע את המשימה המורכבת כשהוא מלווה במטוסי תדלוק מסוג KC-46. המבצע האמריקאי נערך במקביל לפעילות אווירית נרחבת של חיל האוויר הישראלי, ויחד הם כיוונו לפגוע אנושות ביכולות ההתקפיות של טהרן.
ההחלטה להזניק שוב את החמקנים היקרים ביותר בארסנל האמריקאי אל עבר שמי טהרן אינה מקרית; היא מעבירה מסר ברור למשטר האיראני לפיו איום הטילים לא יישאר ללא מענה, והיכולת האמריקאית לחדור למתקנים השמורים והעמוקים ביותר עומדת וקיימת.
רוגוויי ציין כי כל B-2 מסוגל לשאת עד 80 פצצות JDAM במשקל 500 פאונד (כרבע טון), מה שמאפשר השמדה כמעט מלאה של תשתיות שדה תעופה בתקיפה אחת בלבד. יתרה מכך, השימוש במטוסי ה-B-2 מתאפשר כעת בזכות פגיעה משמעותית בהגנות האוויריות והפרעה למערך הפיקוד והשליטה של איראן, מה שמקל על הפלת מטרות מבלי להסתכן במטוסים.
התרעות פיקוד העורף