בפתח הדברים נכתב: "חשוב! לפני שכולם נסחפים עם ההפצצה של האי ח'ארג, יש כמה דברים שכדאי לדעת: יש שם נוכחות צבאית, כמו כמעט בכל מקום אחר באיראן. זה ככל הנראה מה שהותקף. סביר להניח שהכוחות יוחלפו במהירות מהיבשת. באי יש גם 55 מכלי אחסון לנפט גולמי, שיכולים להכיל יותר מ-34 מיליון חביות. סביר להניח שהם לא נפגעו".
עוד מתייחס הניתוח לאפשרות שתמונות לוויין של אש או עשן באזור יתפרשו כפגיעה במתקני הנפט, ומזהיר מפני מסקנות מהירות: "אם אנשים יתחילו לפרסם נתוני לוויין שמראים שריפות על האי כדי לטעון שמתקני הנפט הושמדו כדאי להשוות זאת לתמונות ישנות, משום שבאי מתבצעת שריפת גז (gas flaring) כמעט מדי יום".
בהמשך מובא גם הסבר על מבנה מערכת הייצוא של איראן ועל תפקידו המרכזי של האי ח'ארג: "למרות שבאזור יש גם הפקת נפט ימית, רוב הנפט מגיע למעשה מהיבשת דרך כמה צינורות הולכה. האי החל לייצא נפט לראשונה בקיץ 1960, והוא נבנה כדי לאפשר יצוא של עד 7 מיליון חביות ביום, בהתאם לפוטנציאל ההפקה. איראן הגיעה בשנת 1976 להפקה של 6.6 מיליון חביות ביום".
לבסוף מצוין כי האי כבר הותקף בעבר אך הצליח להמשיך לפעול גם לאחר פגיעות משמעותיות: "גם כאשר סדאם חוסיין תקף את האי פעמים רבות לפני כ-40 שנה והשמיד מספר מכלי אחסון, האי ח'ארג עדיין הצליח לייצא יותר מ-1.5 מיליון חביות ביום".
התרעות פיקוד העורף