לפני מבצע עם כלביא העריכו באיראן שגם אם ישראל תתקוף אותם, היא לא תוכל להחזיק את הזירה פתוחה מעבר לעשרה ימים. בעיקר נוכח ההערכה של מספר המיירטים שישראל מחזיקה. בנוסף, סברו באיראן כי החוסן של החברה הישראלית אינו בנוי למלחמות ארוכות. בחודש יוני האחרון קרסה התיאוריה שעליה ביסס המשטר את תורת הלחימה שלו מול ישראל. המבצע אז ארך 12 ימים, אבל מתברר שהוא היה רק ההקדמה למערכה הנוכחית, שנכנסת תכף לשבוע הרביעי - והסוף עוד לא נראה באופק.
לא ברור על מה ביססו האיראנים את תיאוריית עשרת הימים הכושלת, אבל אין ספק כי הציבור בישראל - למרות האזעקות, הריצה למקלטים, ביטול הטיסות ושיבוש מוחלט של חיי השגרה - מגלה חוסן מופתי ברובו, סבור שהמלחמה מוצדקת מאין כמותה, גם באיראן וגם בלבנון, ואף תובע מהממשלה לא לסיים אותה טרם זמנה.
נראה שיש כאלה שדואגים בלי הרף להטיל דופי בהחלטות המתקבלות, מתריעים על כך שאין סיכוי שישראל וארה"ב ייצאו כשידן על העליונה, מציגים את המלחמה כהרפתקה חסרת אחריות וטורחים להצביע על כל חיסרון אפשרי, ולמעשה מתנהגים אחד לאחד כפי שטוענים כלפינו אויבינו.
רק דבר אחד עיניהם טחו מראות: את האמת. את העובדה שהמעצמה הכי גדולה במזרח התיכון, אימתן של כל מדינות האזור, הפכה לפריכה מבחינה שלטונית, חדירה מבחינה אווירית ונמר מקרטון בעיני כל היתר. ויחד איתה יקרסו כל בני בריתה הטרוריסטים מלבנון, מעזה, מתימן וכל השאר.
לבלוע רוק
לרתום את אותה אמריקה כעת היה אומנם עניין מורכב והוקדשו לו משאבים רבים, אבל זו כבר הייתה אמריקה אחרת. אמריקה שמבינה שזה אפשרי. שאם ישראל לבדה פירקה לאיראן את הצורה במשך 12 ימים, אז כמובן שעם הארמדה האמריקאית זו תהיה משימה מעשית יותר ומסוכנת הרבה פחות.
כבר היום, כשהמתקפה בעיצומה, ישראל תקפה פי עשרה יותר יעדים מעם כלביא, ופי 20 אם מוסיפים את היעדים שתוקפים במקביל האמריקאים. אם סמוטריץ' היה פורש בעקבות העסקה ההיא, כל זה כנראה לא היה קורה. הממשלה הייתה מתפרקת והקשב היה עובר לתעמולת הבחירות ולא לזירות המלחמה הקריטיות.
גם הפעם בחר סמוטריץ' לבלוע הרבה רוק, לשלם מחיר, אבל לוותר על נושא בוער שאותו דחף וקידם - רפורמת החלב שהייתה אמורה לעבור עם תקציב המדינה - והעדיף את המלחמה באיראן. על הדרך הצליח להוריד, לפחות בינתיים, גם את הנושא שהמיט עליו הכי הרבה צרות פוליטיות והוביל את מפלגתו אל מתחת לאחוז החסימה בחלק מהסקרים - חוק הגיוס.
סמוטריץ' מאמין שהבחירות ייערכו במועדן. 27 באוקטובר. עד אז תסיים ישראל את המערכה באיראן, תפרק את חיזבאללה ותיקח שטח חיץ משמעותי בלבנון. אף שעוד אין החלטה רשמית על כך, כמו שהתעקש בעזה - כך יתעקש גם פה, והוא מאמין שיצליח. וכן לחזור לעזה - תחילה באולטימטום של טראמפ לחמאס להתפרק מנשקו מרצונו, ואם לא יעשה זאת, וכנראה שלא יעשה זאת, ישראל תיכנס שוב לשם ותעשה זאת בעצמה.
בשתי הזירות, עזה ולבנון, לא יהיה מצב יותר של אזרחים, כלומר יישובים יהודיים, שעומדים בסמוך לגבול כשמהצד השני מחבלי אויב. חיץ משמעותי, אזור מוות רחב, יחצוץ בין האוכלוסייה לאויב, כשצה"ל ביניהם. קבוע. מתצפת ואורב לכל צרה המתרגשת לבוא.
אהבת נפש
השנה הזאת הייתה קשה לו. לא רק בגלל החקירות, המרתפים המעופשים והריחוק ממשפחתו, אלא בעיקר הריחוק מראש הממשלה שהפך להיות, לצד משפחתו, מרכז חייו. האדם שעימו בילה יותר שעות ביממה מכל אדם אחר, במשך שנים רבות. אוריך בכה באותה שיחה. היה לו קשה לדבר מההתרגשות, מהמטען הרגשי שסחב כה הרבה זמן ושפרץ בן רגע.
לא משנה כמה אנשים עוברים בלשכה הכי עסוקה במדינה, ראשי לשכה מתחלפים, יועצים עוזבים ובאים. אוריך נשאר. אין אדם בלשכה, אולי בעולם, שנתניהו סומך עליו יותר ממנו. וראש הממשלה למוד אכזבות ממקורבים שנטשו והפכו יריבים פוליטיים. הוא יודע שאוריך לא כזה ולעולם גם לא יהיה. לכן תמך בו וגיבה אותו מהשנייה הראשונה כשהתחיל להסתבך בפלילים.
המאבטחים התנצלו, אבל טענו שזה עניין פרוצדורלי שתכף יסתיים. "אני לא מוכן שיחכה אפילו דקה!", גער בהם נתניהו, ומיד הוסיף: "אם צריך, אני יוצא אליו עכשיו ללוות אותו לכניסה!". עזב הכל ויצא לווילה לקחת את אוריך. עבור שניהם זו לא רק אבן שנגולה אחרי תקופה כל כך ממושכת, אלא אוויר לנשימה. אחים לנשק שייצאו כעת יחדיו לפרק הבא בחייהם: בחירות 2026.
נעם הליכות
כשהוא מהלך על אדמה לא חרושה, מיד מתעוררים אצלו האינסטינקטים הפרנואידיים שמלווים אותו מהרגע שנכנס לפוליטיקה ועד היום. במשך השנים היו לא מעט שלעגו לנתניהו על תחושת הנרדפות הבלתי נשלטת שלו. עם השנים, רבים הבינו שאולי זה אחד מסודות שרידותו. הלועגים הלכו, ומקום קבורתם הפוליטי לא ידוע. אבל נתניהו תמיד נשאר.
ראש הממשלה מאמין באמת ובתמים שינסו לגנוב לו את הבחירות. שאלה המבקשים להפילו בכל דרך אפשרית, מפוליטית ועד פלילית, לא יחמיצו את ההזדמנות להביא להחלפתו בבחירות הקרובות בכל מחיר. ולכן כל פונקציה בוועדת הבחירות היא קריטית. בבחירות הקודמות התעקש על מצלמות בקלפיות. רק אחרי שהליכוד קנה מצלמות בעצמו וחילק למשקיפים מטעמו באתרי ההצבעה, נכנעה ועדת הבחירות והודיעה שתצייד את אנשי הקלפי במצלמות בעצמה.
כיום ממשיך סולברג לגור עם משפחתו ביישוב, והוריו הגיעו אף הם לשם בעקבותיו. הוא גר בשכונה החדשה, בעוד הם בשכונה הוותיקה. כמעט מדי שבת נפגש סולברג עם הוריו, ולעיתים מתפלל בבית הכנסת של אביו הרחוק משכונתו. ביישוב מספרים שלמרות תפקידו הרם, סולברג מאופיין באורח חיים צנוע, נגיש, מאיר פנים.
הוא מהתושבים היותר תורניים ביישוב. משתתף דרך קבע בפעילויות הקהילתיות, מתפלל בקביעות במניין שחרית בשש בבוקר, שאליו הוא מגיע לרוב בחולצה לבנה, מה שמעיד על כך שמשם נוסע ישירות להיכל המשפט בירושלים, מקום עבודתו. לא פעם הוא יוצא לטייל עם בנותיו הנשואות או עם הילדים הקטנים בגן השעשועים.
כשהוא נשאל על עניינים משפטיים או פוליטיים, דבר שלא קורה הרבה, לרוב הוא מחייך ושותק. ביישוב מכבדים את פרטיותו ואת מעמדו, כמי שלא יכול להתבטא חופשי בכל דבר שעל סדר היום. כאחרוני המתפללים.
באלון שבות רואים בפסיקותיו שינוי גדול מהקו הכללי המאפיין כיום את בית המשפט. ברוב הפעמים שבהן הוא יושב בהרכב, לא מסתיר סולברג את דעותיו ולא פעם מתח ביקורת בדבריו וכתביו גם על בית המשפט עצמו בהובלתו של יצחק עמית. במיוחד הם מציינים את המהלך, הפיכת שולחן ממש, שכלל הדלפה לתקשורת וכנראה מהלכים קיצוניים אחרים, כשממש אילץ את עמית לבטל לחלוטין את הרכב הסניוריטי שהעניק רוב אוטומטי לעמית יחד עם ברק-ארז.
אז האם מחכים באלון שבות שיתמנה לנשיא העליון כפי שצפוי ב-20 באוקטובר 2028? לא בטוח. מצד אחד הם בטוחים שבית המשפט לא ייראה כמו היום, אולם מנגד הם לא בטוחים ממש שסולברג הוא האיש שאפשר לסמוך עליו.
זו הייתה פגיעה קשה שהאפילה על כל פסיקותיו השמרניות והעמידה בצל כבד את יכולתו לצאת באמת נגד המערכת שאליה הוא משתייך, למרות כל דברי הביקורת שהטיח בה בשפתו המעודנת אך החדה. סולברג הוכיח באותה הזדמנות שאף שהוא לא רואה עין בעין את הגישה השיפוטית הרווחת בקרב חבריו השופטים, הוא עדיין מקבל את המסגרת, ובמידת מה נותר בשר מבשרה.
ביישוב לא משוכנעים שעובדה זו תסייע לו בבואו להתמנות על פי שיטת הסניוריטי כבא בתור אחרי עמית. ברגע האמת, הם אומרים, הם יבעטו בו. יעדיפו מישהו שימשיך את הקו העוין לממשלת הימין, ובפלפולים ומילים נמלצות ימצאו את הדרך לחדול מהמנהג רב-השנים ולמנות אחר תחתיו.
התרעות פיקוד העורף