כל האירוע הזה עקום. השר לא יכול להקים "מדור הסתות". הוא לא יכול להעמיד בראשו קצין. כל זה צריך להתבצע על ידי ראש אגף החקירות, ולא השר. כדי לחקור עבירות הסתה צריך אישור פרקליטות. אבל כל המבנה הזה, כל ההיררכיה הזו, לא מעניינת את השר, שפשוט לש ומעצב הכל על פי רצונו. את השר אנחנו כבר מכירים. זה מה שיש. מי שמינה אותו והצהיר ש"הוא לא יכהן כשר בממשלתי", ידע בדיוק את מי הוא ממנה.
אבל המציאות מורכבת יותר. בתוך המפכ"ל מתחולל מאבק פנימי עז בין "השוטר הטוב" ל"שוטר הרע". דני לוי יודע את האמת ומבין את המצב. לא, הוא לא נהנה מהפיכתו לסמרטוט בן גביריסטי. הוא די סובל. יש בו התקוממות פנימית, יש בו מרידות מקומיות, אבל בכל פעם שהשר מביט לכיוונו או מפליט משהו למיקרופון או למצלמה כלשהי בעניינו, הוא ממהר להתקפל ולהצטנף בבהלה בפינתו.
אחת הבעיות היא שלוי הגיע לתפקיד המפכ"ל כשהוא אינו בשל. חסרות לו מיומנויות בסיסיות. זה נכון גם לגבי ראש המוסד הבא וראש השב"כ הבא ושלל משרות מפתח ממלכתיות שאינן מאוישות במקרה הרע, או מאוישות באנשים לא מתאימים ולא מנוסים במקרה הרע יותר. במקרה של מפכ"ל, זה רע לתפארת. לדני לוי אין ניסיון בהתנהלות מול פוליטיקאים, מול שרים, מול בריון כבן גביר. הוא לא ידע מה זה ישיבות ממשלה, מה זה תקציב וקבינט ויועמ"ש וועדות בכנסת וכן הלאה. הוא אפילו לא ידע מהן בדיוק סמכויותיו של המפכ"ל.
יממה או שתיים לאחר האירוע עם השוטר מנצור, נשמע המפכ"ל בשיחות סגורות אחרת לגמרי. השוטר, כך אמר למי שאמר, לא פעל נכון. זה היה מקרה רע. זה לא היה נכון. אז למה הוא נתן לו גיבוי? הוא נתן לו גיבוי רק בגלל השיימינג שעבר, ולא בגלל איך שפעל. הגרסה הזו, בואו נגיד את זה בעדינות, לא מחזיקה מים. אלא שבאותו יום, בישיבת סגל הפיקוד של המשטרה, נשמע לוי זועם והדגיש בפני מפקדי המחוזות והקצינים הבכירים שאסור להכניס פוליטיקה למשטרה, שאסור לצרף עיתונאים למעצר, שאסור לצרף את השר למעצר, שמי שיעבור על הכללים האלה "יהיה לו עסק איתי" וכו' וכו'. לוי התייחס למעצר המתוקשר בלוד של חשוד בריסוס גרפיטי על בית העירייה, מעצר שאליו התלווה השר בן גביר כדי לייצר לעצמו סרטון ולייקים. המעצר נגמר, אגב, ביבבה. החשוד שוחרר כעבור 24 שעות.
המאבק הפנימי בתוך נפשו של המפכ"ל אמיתי. בדרך כלל, ידו של בן גביר גוברת. השוטר הרע מנצח את השוטר הטוב. לוי שומר על קשר עם מפכ"לי וניצבי עבר. הוא יודע מצוין מה הדבר הנכון שצריך לעשות. מדי פעם הוא גם אומר או עושה אותו, אבל אז נבהל וחוזר בו. כך, למשל, המפכ"ל גיבה את השוטר מנצור, אבל לא הגיב ולא גיבה את הקצינה רינת סבן, אחרי שהשר כינה אותה "עבריינית". איך זה ייגמר? אין לדעת. אם הייתי מקורב של רנ"צ לוי, הייתי מסביר לו שאין לו מה לפחד מאיתמר בן גביר. הנ"ל יודע לעשות בעיקר רעש. הוא לא יהיה השר לביטחון לאומי עוד זמן רב.
התרעות פיקוד העורף