לאחר שעשה זאת עם חמאס: טראמפ במהלך השח-מט מול טהרן

ארצות הברית דנה עם איראן באפשרות הכרזה על חודש של הפסקת אש, במהלכו הצדדים ידונו על הסכם בן 15 נקודות, בדומה למנגנון שהוביל להפסקות האש בעזה ובלבנון. כך דווח הערב בחדשות 12. לפי הדיווח, לכך חותרים יועציו של הנשיא דונלד טראמפ ג'ארד קושנר וסטיב ויטקוף.

לפי הדיווח, במסגרת הדרישות האמריקניות מאיראן, ארצות הברית מבקשת התפרקות מיכולות הגרעין הקיימות שכבר נצברו, והתחייבות שאיראן לעולם לא תחתור להשגת נשק גרעיני. עוד נדרש כי לא יועשר חומר על אדמת איראן, וכי כל החומר המועשר יימסר לסבא"א בלוח זמנים קרוב שיוגדר בין הצדדים.

עוד לפי הדיווח, המתקנים בנתנז, אספהאן ופורדו יוצאו משימוש ויושמדו, והסוכנות לאנרגיה אטומית תהיה חשופה לכל המידע בתחומי איראן. בנוסף, איראן תידרש לנטוש את פרדיגמת הפרוקסיז, להפסיק בפועל לממן ולחמש את השלוחות באזור, ולהבטיח שמצר הורמוז יישאר פתוח כאזור ימי חופשי, ללא חסימה מצד כלשהו.

בנוגע לפרויקט הטילים, לפי הדיווח, ההחלטה תתקבל בהמשך, אך איראן תידרש להגביל את מספר הטילים ואת הטווחים המקסימליים שלהם, כך שהשימוש בהם יהיה למה שמוגדר כ״צרכי הגנה עצמית בלבד״.

בתמורה, כך לפי הדיווח, איראן תקבל את הסרת כל הסנקציות, סיוע בקידום ופיתוח פרויקט גרעין אזרחי בבושהר לצורך ייצור חשמל, וכן הסרה של איום הסנאפבק.

הבוקר דיווחנו במעריב כי אם אם המהלך יבשיל, ישראל וארצות הברית עשויות לשאוף להגיע מהמצב הנוכחי למטרות שונות מול איראן. מבחינת ישראל, הפיתוי ברור: לנצל את רגע החולשה האיראני כדי לדחוף להישג רחב בהרבה, אולי אפילו לשינוי יסודי במאזן הכוחות האזורי. מבחינת טראמפ, התמונה מורכבת יותר. הוא עשוי להעדיף הסדר חלקי, מהיר, לא אלגנטי, אפילו כזה שמשאיר בעיות לעתיד, ובלבד שיוכל לטעון שעצר מלחמה, הוריד מחירי אנרגיה, וכפה על איראן ויתורים. הסדר כזה עלול שלא לספק את ירושלים. למעשה, הוא עלול להיתפס כאן כהחמצה אסטרטגית.

השני הוא תרחיש העסקה החלקית: איראן מספקת מחווה מספקת כדי לאפשר לנשיא להכריז על הישג, אולי בתחום התעבורה הימית ואולי בניסוח מעורפל יותר סביב הגרעין, וטראמפ מצדו מקפיא תקיפה רחבה יותר. זהו הסדר שיכול להיות טוב דיו עבור וושינגטון ורע דיו עבור ירושלים.

השלישי הוא תרחיש השבר: המגעים קורסים, ההכחשות ההדדיות מתגברות בהתאם, וארצות הברית חוזרת לאופציה כוחנית יותר, בין אם דרך פעולה ישירה במרחב הימי ובין אם דרך פגיעה בתשתיות נוספות. בתרחיש הזה, כל הדחייה הנוכחית תתברר בדיעבד לא כנתיב מדיני אלא כהכנה מסודרת יותר לסבב הבא.