"אני עומד כאן להספיד ולבכות את נפילתך בשם חבריך ובשם מפקד החטיבה, אלוף משנה אריק מויאל, ובשם מפקד הסיירת,סגן אלוף שלום בוכריס. מקסים, בחרת להתגייס לשירות משמעותי ומבצעי כלוחם מובחר בסיירת חטיבת הנח"ל. עשית את תפקידך המבצעי כלוחם מסור ומקצועי כקשר המפק"ץ, הלוחם בראש הכוח".
"חבריך מספרים עליך שהיית הלב של הצוות. ידעת איך להרים את המורל של כולם יחד ושל כל אחד ואחד בנפרד. עשית את זה בלחימה, באימונים, במשימות ההגנה ובמשימות התקפה. היית בעל אינטליגנציה רגשית עמוקה, ניחנת ברגישות מיוחדת לצוות, לחברים ולמשפחה שלך שכל כך אהבת. המפקדים שלך מספרים עליך שהיית לוחם דומיננטי בצוות. המפקדים שלך סמכו עליך ונבחרת על ידם להיות הקשר ויד ימינו של המפק"ץ".
"האמנת במטרות שלך ועשית הכול כדי להגשים אותן. תכננת לצאת לקורס נתיב, ממש רצית בכך, ואכן מיד לאחר המשימה הנוכחית היית אמור להגשים את השאיפה הזאת. היו לך הרבה שאיפות לחיים, אהבת את החיים, ועכשיו אנחנו עומדים כאן, המומים וכואבים את חייך כשנגדעו בטרם עת".
מקסים, לחמת בשדה הקרב כגיבור ונפלת בקרב כגיבור. לעד תישאר חלק מאיתנו, חלק מהמורשת שלנו, ומהדרך שבה נחנך את דור הלוחמים שיבוא בעקבותיך. אני מצדיע לך בדרכך הלוחמה האחרונה כלוחם אמיץ וגיבור".
"מקסים שלנו. אהוב שלנו. כמה חלמת להיות לוחם ביחידה. כמה פעמים במהלך ההכשרה פנטזת על התמונה עם הסיכה על החזה והסיגר בפה. היית מוכן לעשות כל דבר ולשבור כל מחסום שיעמוד מולך בדרך בשביל להשיג את המטרה הזאת, כדי לשמור על עם ישראל ולהילחם בחזית".
"זה בוקר קשה מאוד גם למשפחת אשל הנשיא", אמרה בכאב. "אני גם תושבת להבים, יישוב קהילתי, וזה אבל כבד מאוד. להיות מורה של תלמיד שנפל זה דבר לא פשוט".
עם היוודע דבר מותו של בן, סיפרה מנור כי חזרה לקרוא את ההתכתבויות ביניהם בוואטסאפ. "הוא היה כל כך מכבד, בחור כל כך נעים ומקסים", אמרה. לדבריה, במהלך שנות לימודיו התמודד עם אתגרים לא פשוטים, ובהם גם פציעה ברגל וקרע ברצועה הצולבת. "היינו עושים שיעורי זום כדי שישלים את החומר. הוא תמיד פנה אליי ביראת כבוד. היה חשוב לו מאוד להצליח, והוא באמת הצליח יפה".
מנור, המלמדת במגמת משפטים בבית הספר, סיפרה כי בן בחר במסלול לימודים מאתגר והתמיד בו למרות הקשיים. "הוא בחר במגמה לא קלה, התמיד בלימודים, ועם כל הקשיים שהיו לו, ועם כל ההיעדרויות, היה חשוב לו מאוד להצליח ככל האפשר", אמרה. "היה לו חשוב מאוד לצאת עם תעודת בגרות טובה מאוד".
כשנשאלה אם ידעה שהוא מתכוון לשירות קרבי, השיבה כי הדבר לא הפתיע אותה. "בלהבים היינו נפגשים גם בלי קשר לבית הספר, כי זה יישוב קטן, וידעתי שהוא הולך לשירות קרבי משמעותי. ידעתי גם איזה שירות קשה הוא עובר. אצלנו ביישוב אחוזי הגיוס לשירות קרבי גבוהים מאוד, גם בקרב הבנים וגם בקרב הבנות. ידעתי שהשירות שלו משמעותי מאוד. זו החלטה לא פשוטה".
על משפחתו של בן אמרה כי היא מכירה אותה רק במידה מסוימת, והדגישה כי בני המשפחה מבקשים כעת לשמור על פרטיותם. "אני מכירה מעט. אני יודעת שהיא רוצה כרגע לשמור על פרטיותה, ואנחנו מכבדים את הבקשה שלה", אמרה. בהמשך שיתפה גם בזיכרון האישי שלה ממנו כתלמיד וכאדם. "בן היה ילד חברותי, תמיד מוקף בהמון חברים, אוהב ספורט, אוהב כדורסל, תלמיד משקיע", סיפרה. "הוא היה בחור נהדר ומקסים. יש לו אחות יחידה, שגם היא תלמידה שלנו עכשיו, ואני משתתפת בצער המשפחה ובצער כל קהילת להבים ואשל הנשיא".
"מעבר להישגים וליכולות, גלעד היה בראש ובראשונה אדם עם לב גדול, רגיש, אכפתי ונדיב, כזה שפועל מתוך נתינה אמיתית. האהבה למדינה והרצון לתרום היו חלק בלתי נפרד ממנו. לקראת הצבא גלעד הכין את עצמו לשרת שירות משמעותי. הוא רצה להיות בחזית, מתוך תחושת שליחות עמוקה להגן ולתרום למדינה. הוא התגייס לסיירת הנח"ל, שם היה בחוד הפלוגה בתפקידו כנגביסט. גלעד היה גאה מאוד בשירותו הצבאי והאמין כי הוא עושה את המיטב כדי לשמור על המדינה".
התרעות פיקוד העורף