היכולת לשתק תנועת אוניות סוחר בנתיב מים בינלאומי לא דורשת הרבה. די באונייה אחת שתיפגע מכטב"ם, מטיל או ממוקש איראני, וחברות הביטוח יעצרו את התנועה כולה. גם החות'ים היחפנים מתימן, עם יכולות פחותות בהרבה מאלה של איראן, הוכיחו את זה במשך כשנתיים. לכן איראן יכלה לקום במהירות ממכת הפתיחה הכואבת שספגה ולהתמקד בעיקר: שליטה ביצוא האנרגיה מהמפרץ הפרסי. זה הקלף המנצח שלה, והוא חזק יותר מנשק גרעיני.
כבר בתחילת השבוע הרביעי למלחמה באיראן הודיעה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה כי העולם חווה את הפגיעה החמורה ביותר לאספקת הנפט בעידן המודרני. חמורה יותר מחרם הנפט של 1973. עיראק, כווית, קטאר, איחוד האמירויות וסעודיה לא יכולות יותר לייצא נפט וגז דרך המפרץ. 800 ספינות לכודות במצור האיראני על המפרץ הפרסי, ולארה"ב אין יכולת צבאית לפתוח את המצור הזה.
אנשי משמרות המהפכה שולטים כעת בכל תהליך היצוא. הם מקבלים מראש את הפרטים של כל ספינה שרוצה להטעין נפט איראני בח'ארג, ואחרי שהספינה מקבלת את אישורם הם נותנים לה סיסמה. כשהספינה מתקרבת למצר הורמוז היא נדרשת למסור את הסיסמה, ואז מקבלת ליווי של סירה של משמרות המהפכה שמבטיחה לה מעבר בטוח.
רק ביום ראשון השבוע הוטענו באי ח'ארג חמש מכליות ב־7.7 מיליון חביות נפט. המשמעות: הכנסות של 850 מיליון דולר לאיראן ביום אחד. בקצב הזה איראן יכולה להגיע ליותר מטריליון דולר הכנסות מנפט בשנה.
לכן טראמפ מחפש את הנכס בעל הערך שאיום עליו יגרום לאיראן לחדול. כיבוש האי ח'ארג יפגע משמעותית ביצוא האיראני – נתיבי היצוא החלופיים שלהם מדרום להורמוז יכולים לספוק כ־25% מהנפט שמיוצא כיום דרך ח'ארג. כיבוש ח'ארג יפגע קשות בסינים, התלויים בנפט האיראני, אבל החיילים שיכבשו את האי יהיו חשופים לכל יכולות הטילים והארטילריה קצרי הטווח של איראן.
התרעות פיקוד העורף