בתגובתו טוען נתניהו כי דין העתירות להידחות על הסף, משום שלדבריו אין כל עילה משפטית להתערבות "חריגה וקיצונית" בהרכב הממשלה, שהוא "אקט חוקתי ראשון במעלה". קו ההגנה של ראש הממשלה נשען על טענה עקרונית: הסמכות למנות שרים ולפטרם נתונה לראש הממשלה בלבד, והוא זה שנושא באחריות הציבורית והפוליטית להחלטותיו כלפי הכנסת והבוחרים. לשיטתו, קבלת העתירה תגרור את בג"ץ אל לב הזירה הפוליטית ותעניק לו בפועל תפקיד שלא הוקנה לו בדין.
אחד מקווי ההגנה המרכזיים של נתניהו נוגע להבחנה בין אחריות מיניסטריאלית לבין התערבות אסורה. בתגובה מודגש כי לשר לביטחון לאומי מותר להתוות מדיניות כללית למשטרה, להביע עמדה ביחס לאירועים ציבוריים, ואף לגבות שוטרים ולוחמים, כל עוד אין מדובר בהוראות פרטניות בחקירה מסוימת או באירוע נקודתי. בסביבת ראש הממשלה מבקשים להציג את בן גביר כמי שפעל במסגרת מרחב הסמכות הפוליטי-מיניסטריאלי שלו, ולא כמי שחצה קו שמצדיק צעד קיצוני של הדחה.
מבחינה משפטית ופוליטית גם יחד, הדיון ביום רביעי צפוי להיות הרבה יותר מדיון פרסונלי על בן גביר. מאחורי השאלה אם השר יישאר בתפקידו מסתתרת שאלה רחבה יותר: האם יש נקודה שבה שיקול הדעת של ראש הממשלה ביחס להמשך כהונתו של שר הופך מחסין כמעט לחלוטין - לחובה הנתונה לביקורת שיפוטית. זו בדיוק הסיבה לכך שההרכב הורחב לתשעה שופטים, וזו גם הסיבה שהמערכת הפוליטית והמשפטית מביטה בדריכות על מה שיקרה באולם.
השר איתמר בן גביר לבית המשפט העליון לקראת הדיון בהדחתו: "דרישת היועמ"שית לפטר שר בממשלת ישראל עלולה לקרוע את החבל ולהביא למשבר חוקתי - היועמ"שית מובילה את בית המשפט ואת מדינת ישראל כולה לנקודה רגישה".
התרעות פיקוד העורף