מסר של הצעה אחרונה וסבלנות מוגבלת
גורמים ישראלים סבורים כי מוקדם עדיין לקבוע שהמו"מ קרס סופית. גם אחרי הכישלון בסבב האחרון, לא ניתן לשלול ניסיונות נוספים, ייתכן אפילו בתוך מסגרת הזמן של הפסקת האש השברירית שנקבעה לשבועיים. עם זאת, בשלב הזה כלל לא בטוח שיהיה סבב נוסף, וההחלטות בבית הלבן יכולות להתקבל במהירות רבה - בתוך שעות, ולא בהכרח ימים. בישראל אומרים כי "הפערים עדיין גדולים", וכי גם אם תהיה עוד פנייה, היא תדרוש תזוזה איראנית ממשית ולא רק עוד סבב טכני של שיחות.
בישראל רואים בניסוח הזה סימן מובהק לכך שגם הגורמים האמריקניים שנחשבו נוטים יותר להסדר הגיעו לנקודת מיצוי, או לפחות לנקודה שבה הם מבינים שלא ניתן יהיה להמשיך בלי תזוזה איראנית ממשית. יש לייחס משמעות גם לטון: זה לא היה נוסח של "נמשיך לדבר", אלא מסר של הצעה אחרונה וסבלנות מוגבלת.
לפרק את היכולת של איראן
אבל בישראל מדגישים: הסיפור איננו רק האורניום המועשר. מבחינת ישראל, הסדר שלא יטפל גם בצנטריפוגות, באתרים התת-קרקעיים ובתשתית שתאפשר לאיראן לחזור במהירות להעשרה, הוא הסדר לא טוב וחלקי בלבד. בישראל סבורים שגם אם יוצא מאיראן החומר המועשר, כל עוד נשארים הידע, המתקנים והיכולת לחזור לייצור - הבעיה האסטרטגית לא נפתרת, אלא רק נדחית. זהו גם קו המחשבה שמיוחס לנתניהו: הוא סבור כי לא די להוציא את האורניום המועשר, אלא צריך לפרק את היכולת שמאפשרת לאיראן לשוב ולהעשיר. מנגד, גם בישראל מבינים שהדרישות המקסימליות הללו אינן בהכרח חלק ריאלי מהמו"מ שמנהלת וושינגטון.
לצד זאת, הערכה היא כי ההנהגה באיראן, ובעיקר הדרג הצבאי-ביטחוני, משוכנעת שדווקא לארה"ב יש יותר מה להפסיד מהסלמה נוספת. לפי הערכה זו, בטהרן סבורים שהם מחזיקים מנוף לחץ משמעותי דרך מצר הורמוז ודרך השפעתו הישירה על מחירי הנפט. במילים אחרות, מבחינתם, ככל שהמערב חושש יותר מעלייה חדה במחירי האנרגיה, כך גדל הסיכוי שהוא זה שייאלץ להתפשר.
"לא מלחמה ולא שלום"
מבחינת הנשיא טראמפ, מחירי הנפט אינם שאלה משנית אלא המשתנה המרכזי. כל עוד האמריקני הממוצע משלם יותר בתחנת הדלק, הנשיא משלם מחיר פוליטי ישיר. לכן גם תרחיש ביניים, שאולי נראה נוח יותר מבחינה מדינית, עלול להתברר כבעייתי מאוד מבחינתו אם הוא לא מייצב את השוק. בישראל מעריכים שזו בדיוק הסיבה לכך שגם האפשרות של "לא מלחמה ולא שלום" אינה פשוטה כפי שהיא נשמעת: בלי פתרון להורמוז, זו עלולה להיות רק דחייה של המשבר הבא.
האפשרות השלישית
במצב הזה, בישראל לא פוסלים גם אפשרות שלישית: לא פריצת דרך אמריקנית, אלא ניסיון של גורמים אירופיים להגיע להבנות מוגבלות עם איראן סביב מעבר ספינות בהורמוז. מבחינת ישראל, זה יכול להיות תרחיש פחות גרוע מהסכם אמריקני-איראני אפשרי - אבל רק בתנאי שלא יוזרמו לטהרן סכומי כסף גדולים שיאפשרו לה לשקם במהירות את הפגיעה שספגה.
החשש הוא שהסדר כזה, גם בלי חתימה על הסכם מדיני כולל, יהפוך בפועל לצינור חמצן כלכלי עבור המשטר. בימים רגילים עוברים בהורמוז בין 100 ל-150 כלי שיט ביממה, ולכן גם הסדר חלקי או מבוקר על מעבר ספינות עשוי להפוך, לאורך זמן, למנוף הכנסה משמעותי עבור איראן אם ייעשה בתנאים נוחים מבחינתה.
התרעות פיקוד העורף