בגרסה החשופה לציבור בחוות דעתו כתב השופט, כבר בסעיף הראשון, כי ״חוות דעתי הינה מסמך סודי. על כן לא ניתן להביא אותה לידיעת הציבור. חוות דעתם של שלושת חברי הוועדה האחרים מובאת לידיעת הציבור. יצוין כי שלושת חברי הוועדה חתמו את חוות דעתם עוד בטרם נכתבה חוות דעתי״.
רה"מ, בנימין נתניהו, אמר כי "לאחר שאושר על ידי ועדת גרוניס, חתמתי הערב על מינויו של האלוף רומן גופמן לתפקיד ראש המוסד הבא. האלוף גופמן משמש בשנתיים האחרונות כמזכירי הצבאי. מדובר בקצין מצטיין, נועז ויצירתי, שהפגין לאורך המלחמה ראייה מחוץ לקופסה ותחבולנות מרשימה. אני מאחל הצלחה רבה לאלוף גופמן בתפקידו הבא כראש המוסד, ואני סמוך ובטוח שהוא יעשה רבות למען ביטחון ישראל".
התגובות להחלטה לא איחרו לבוא, כאשר שר התרבות והספורט מיקי זוהר אמר: "ברכות לרומן גופמן על מינויו לתפקיד ראש המוסד. רומן הוא גיבור וראוי, אין לי ספק שבעזרת השם יש לנו על מי לסמוך".
הבוקר פירסמנו במעריב שבמערכת הביטחון מעריכים כי מינוי גופמן לא יעבור את מבחן בג״ץ בגלל התנגדותו של גרוניס. צה"ל, השב"כ והמשטרה פועלים תחת חוקים יעודיים לכל ארגון, ואילו המוסד מנוהל באופן מלא על ידי ראש הארגון וכפוף לראש הממשלה. "לראש המוסד יש מעמד שונה מכל ראש ארגון אחר, ובשל כך נדרש ממנו לעמוד בסטנדרטים אישיים ומקצועיים גבוהים במיוחד" אמר הבוקר גורם במערכת הביטחון. הדעה במערכת הביטחון היא שבג"ץ מודע היטב למעמד היחודי של ראש מוסד והדופי שנדבק באלוף גופמן היא בעייתית ביותר.
בעברו של האלוף גופמן עומדות שתי פרשיות בעייתיות: הראשונה, בהיותו מפקד חטיבת עציון הוא הפעיל רשת מקורות פלסטינים בגזרה שלא על דעת השב"כ ואמ"ן וזומן לבירור על הפרשה. הפרשה השניה, החמורה יותר, התרחשה בהיותו מפקד אוגדת הבשן. על פי החשד גופמן, אז קצין בדרגת תא"ל, מבצע השפעה כאשר הוא מנחה שני קצינים תחתיו להעביר מידע שהוגדר על ידי השב"כ וצה"ל כסודי ביותר לנער אורי אלמקייס מאשקלון, אז בן 17, שניהל אתר חדשות בטלגרם.