המטבע האמריקאי נחלש וחצה את רף שלושה שקלים לדולר במסחר הרציף, לראשונה זה עשרות שנים, לאחר התחזקות נוספת של השקל לאורך היום. בכך הושלמה פריצה של אחד המחסומים הפסיכולוגיים המרכזיים בשוק המט"ח המקומי.המהלך הנוכחי מגיע לאחר שביום שישי נשבר השיא גם בשער הרציף שירד מתחת ל-3.03, וגם בשער היציג, שירד ל-3.057 שקלים, ובכך קבע שפל חדש של כ-30 שנה. השיא הזה כמעט נשבר אתמול כאשר השער היציג פספס את השפל של יום שישי באגורה אחת בלבד, אך נשבר לבסוף רק היום בצהריים כאשר נקבע השער היציג על 3.019 שקלים. מאז השקל הוסיף להתחזק, והדולר ירד בהדרגה עד שחצה לפני מספר דקות את הרף העגול ורשם פריצה היסטורית במסחר הרציף.מאחורי המגמה עומדים מספר גורמים מצטברים. בזירה הגיאופוליטית, ארצות הברית החלה בהטלת מצור על מצר הורמוז על רקע המבוי הסתום בשיחות מול איראן, בעוד משלחות המשא ומתן של שתי המדינות צפויות לשוב לפקיסטן בהמשך השבוע בניסיון להתקדם להסכם הפסקת אש.בזירה המקומית, הדיווחים הבוקר על כך שהשיחות בין ישראל ללבנון צפויות להתחיל בקרוב במשרד החוץ האמריקאי, נתפסו בשוק כאיתות לירידה נוספת במתיחות הביטחונית ותמכו בהתחזקות השקל. נזכיר כי כבר בסוף השבוע התחזקות השקל אמנם החלה לאחר הודעת הפסקת האש האמריקאית, אך גם אז המגמה התגברה באופן משמעותי עם פרסום דבר השיחות עם לבנון.עם זאת, חלק מההסברים לתנועה הנוכחית מצביעים דווקא על חולשת הדולר בעולם. פרופ' אשר בלס, מרצה לכלכלה במכללת אשקלון ולשעבר כלכלן ראשי בבנק ישראל, מסביר למעריב כי "ההתחזקות של השקל היא ביחס לדולר והרבה פחות ביחס לאירו. המשמעות היא שהסיפור הגדול הוא ההיחלשות של המטבע האמריקאי ולא ההתחזקות של המטבע הישראלי. הסיבות העיקריות הן המדיניות הפיסקלית הבעייתית בארה"ב, ובכלל זה מדיניות המכסים של ממשל טראמפ, לצד הצפי להורדת ריבית בהחלטות הפד בהמשך".גם יוסי מנשה, מנכ"ל משותף באלטשולר שחם פיננשייל סרביסס, מסכים שהמהלך הזה מגיע בעיקר מחולשה גלובלית של הדולר, ופחות משינוי מהותי בכוחו של השקל". לדבריו, "בסופו של דבר, הכיוון של הדולר-שקל נקבע בעיקר מחוץ לישראל, ובסביבה הנוכחית אנחנו צפויים להמשיך לראות תנודתיות גבוהה, עם תנועות שמונעות בעיקר מכותרות ומהתפתחויות גלובליות – ופחות מנתונים מקומיים".לעומתם יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, תולה את ההתחזקות בשילוב של גורמים, כולל אופוטימיות לגבי שיפור במצב הגאופוליטי של ישראל, עודף ייצוא (היי טק בפרט) על יבוא, ציפייה לגידול בייצוא הביטחוני, המשך גיוסים בחו״ל על ידי חברות היי טק ועליות בשווקי המניות החו״ל (מה שלוחץ על גופים מוסדיים למכור מט״ח). "בנק ישראל לא צפוי להתערב בשוק המט״ח כל עוד שאין איום על השגת יעד האינפלציה או חוסר נזילות בשוק" הוא משוכנע.הפער בין השער היציג לבין השער הרציף ממשיך להיות רלוונטי להבנת ההתפתחויות. בעוד השער היציג נקבע פעם ביום ומשמש כנקודת ייחוס רשמית, המסחר הרציף משקף את המחיר בזמן אמת, ולכן הוא זה שבו נרשמה הפריצה מתחת לרף 3 השקלים.כעת השאלה המרכזית היא האם מדובר במהלך שיתבסס גם לאורך יום המסחר ויגיע לידי ביטוי גם בשער היציג הבא. כך או כך, השבירה מתחת ל-3 שקלים משנה את נקודת האיזון בשוק, וממקדת את תשומת הלב בשאלה עד כמה רחוק עוד יכול השקל להתחזק בטווח הקצר.
התרעות פיקוד העורף