רחפנים ומדפסות תלת מימד
דדוונד הפציר בממונים עליו להשקיע בנחישות בלוחמת רחפנים, להקים יחידות מתמרנות ניידות וגמישות יותר, ולשלב טכנולוגיות של בינה מלאכותית, ננו-טכנולוגיה וקוונטום במערכות הנשק. בראיון נדיר שהעניק לאחרונה, חשף הקצין כי איראן אכן עדכנה את ספרי הלימוד ושיטות האימון שלה בהתאם למסקנות אלו.
המאמרים בכתבי העת, הנכתבים על ידי מפקדים בכירים, קצינים שאפתנים ואנשי אקדמיה, משמשים פלטפורמה אקדמית ללמידה צבאית, אך גם דרך יעילה לבחון תגובות לרעיונות חדשים בשטח. מומחים מערביים מסבירים כי הפלטפורמות הללו מאפשרות לזרועות השונות של הצבא האיראני להתחרות ביניהן על תקציבים ותשומת לב מדרגי הפיקוד העליונים.
מטוסים מרוסיה, רחפנים מתאבדים ובינה מלאכותית
לצד שדרוג היכולות הטכנולוגיות, המאמרים חושפים לא מעט מנקודות התורפה של המערכת. מפקדים בכירים הביעו דאגה חמורה מהיעדר תכנון ארוך טווח מול "איומים מתפתחים", וקראו להתאים את הרכש הצבאי לפלטפורמות מתקדמות מבוססות חלל ולייזרים. במקביל, מאמרים אחרים שרטטו תרחישים טקטיים, כמו השתלטות אלימה על ספינות במצר הורמוז או בלימת פלישה אמפיבית מהים באמצעות מיקוש חופי.
מבחינה אסטרטגית, ארצות הברית מצטיירת בטקסטים הללו כמעצמה מוחלשת, זווית מרכזית נוספת העולה מניתוח המסמכים היא ההתייחסות לישראל ולמעורבותה האזורית. על פי ה"פייננשל טיימס", כתבי העת הללו משקפים את החששות והפגעים שהעסיקו את הפיקוד העליון האיראני בשנים שקדמו לעימות הנוכחי.
ישראל - איום אסטרטגי היקפי
חוקרים בארצות הברית מודים כי חלק מהניתוחים האסטרטגיים של משמרות המהפכה וצבא איראן נחשבים לרעועים מבחינה מתודולוגית ומחקרית. עם זאת, סוכנויות המודיעין בעולם עטות על כל פיסת מידע שיוצאת משם; המסמכים הללו, גם אם אינם מושלמים, משרטטים תמונה אותנטית וברורה של צבא אידיאולוגי ונוקשה, המנסה באובססיביות להתאים את עצמו למציאות המשתנה של שדות הקרב המודרניים.
התרעות פיקוד העורף