מאחורי הכותרת הדרמטית עומדת מציאות מורכבת בהרבה: לא מדובר במהלך שנועד להביא להסכם שלום, אלא בניסיון אמריקאי דחוף לבלום הידרדרות נוספת בגבול הצפון ולייצב הפסקת אש שברירית במיוחד.
לא שלום - אלא בלימת הידרדרות: המבחן הוא הארכת הפסקת האש
במוקד השיחות - הארכת הפסקת האש. לצד זאת, הסבב אמור לעסוק גם בבחינת מועד לפתיחת משא ומתן רחב יותר, מעבר לרמת השגרירים. בביירות מעריכים כי לבנון תבקש להאריך את ההפוגה - תחילה בעשרה ימים נוספים, ואולי אף לתקופה ארוכה יותר של עד חודש. מבחינת לבנון, זהו יעד מיידי והכרחי: לאפשר זמן נשימה פנימי, לבלום את הלחץ הציבורי והפוליטי ולהימנע מהידרדרות לעימות רחב עם ישראל.
פערי הציפיות הללו משקפים הבדל עמוק בגישות. בעוד ארה"ב וישראל מדברות על "הזדמנות מדינית" מיוחדת ואופק רחב יותר, בלבנון מקפידים למסגר את השיחות כמהלך מוגבל פונקציונלי, שנועד בראש ובראשונה לייצב את השטח - ולא לפתוח בתהליך מדיני רחב מול ישראל. מבחינת ירושלים, עצם חידוש השיחות הישירות אחרי יותר מארבעה עשורים הוא הישג מדיני וסימן לאפשרות של מסלול רחב יותר. בביירות, לעומת זאת, יש מאמץ מוצהר להציג את המגעים כמהלך מוגבל שנועד לשרת הפוגה ונסיגה - לא נורמליזציה.
התוצאה היא מציאות פוליטית שברירית, כאשר ההנהגה הלבנונית מגיעה לשולחן השיחות כשהיא מוגבלת מאוד ביכולתה לקבל החלטות מרחיקות לכת. כל צעד נתון לביקורת פנימית, ולעיתים גם לאיום ממשי.
גם בשטח עצמו, הרגיעה רחוקה מלהיות יציבה. בימים האחרונים נרשמו האשמות הדדיות על הפרות הפסקת האש, ובמערכת הביטחון מעריכים כי שני הצדדים "בודקים את הגבולות". השיחות מתקיימות, לכן, על רקע מתיחות מתמשכת - ולא מתוך מצב של רגיעה מבוססת. במקביל, ישראל מוסיפה להחזיק אזור חיץ בדרום לבנון, סוגיה שנמצאת בלב המחלוקת ומסבירה מדוע הדרישה הלבנונית לנסיגה צפויה לעמוד במוקד שיחות ההמשך.
על רקע זה, ארצות הברית משחקת תפקיד מרכזי. וושינגטון היא המארחת, המתווכת ובעיקר הגורם הדוחף להמשך המגעים. מבחינת הממשל האמריקאי, מדובר במאמץ לייצב זירה שעלולה להתלקח במהירות, במיוחד על רקע המתיחות האזורית הרחבה יותר. האמריקאים מדגישים כי מדובר בשיחות "בתום לב", אך נמנעים מהצהרות על פריצת דרך קרובה. עצם העובדה שהסבב השני נערך שוב במחלקת המדינה וברמת שגרירים, עם מעורבות אמריקאית כה ישירה, ממחישה עד כמה וושינגטון היא כרגע לא רק מתווכת, אלא גם הגורם שמחזיק את התהליך הזה בחיים.
ומה באמת עומד על הפרק? מעבר להארכת הפסקת האש, לבנון צפויה להעלות דרישות נוספות: עצירת התקיפות הישראליות, נסיגה מדרום לבנון, השבת עצורים לבנונים ותיחום הגבול היבשתי. מבחינת ביירות, הארכת ההפוגה איננה יעד סופי אלא תנאי מקדים לפתיחת דיון רחב יותר בכל אותן סוגיות ליבה. ישראל, מנגד, תתמקד בדרישה לצמצום האיום מצד חיזבאללה ולחיזוק השליטה של ממשלת לבנון בדרום.
השאלה המרכזית לקראת השיחות אינה האם תושג פריצת דרך, אלא האם ניתן יהיה לשמר את הקיים. הארכת הפסקת האש תיחשב להצלחה. כישלון להגיע להסכמה, לעומת זאת, עשוי להחזיר את הצדדים למסלול של הסלמה - במהירות רבה. במובן זה, משא ומתן זה מהווה מבחן ליכולת למנוע הידרדרות מיידית, תוך ניסיון לבדוק אם אפשר להפוך הפוגה זמנית למסלול מדיני ארוך יותר.
התרעות פיקוד העורף