לפי לזר, מי שמחזיקים כיום את בנט הם דווקא קהלים אחרים לגמרי: "מי שאיתו בסבב הזה זה דווקא אנשים שמזוהים יותר עם הצד השני. מי שהצביעו לאופוזיציה בבחירות 2022, מסורתיים וחילוניים". עם זאת, הוא סבור שבנט עצמו לא שינה את עמדותיו הבסיסיות: "הוא היה איש ימין ונשאר איש ימין", אלא שכעת "הוא צריך להתאים את עצמו לקהל שעכשיו מתכוון להצביע לו".
עם כל זאת, לזר הזהיר מפני ההנחה שהתמיכה הזו תישמר בהכרח עד הבחירות. הוא הזכיר כי גם בעבר בנט נהנה מנתונים גבוהים מאוד בסקרים, אך לא הצליח לתרגם אותם לכוח דומה בקלפי. "יש לו את ההיסטוריה הזאת של ציבור מאוד מאוד פריך שהלך איתו עד צעד מסוים, ובסוף לא הלך איתו", אמר. לדבריו, התופעה הזאת אינה ייחודית לבנט בלבד: "כל המפלגות כמעט – הן פריכות", למעט המפלגות החרדיות והמפלגות הערביות, שנהנות מדפוסי הצבעה יציבים יותר.
"המספרים משקפים תסיסה פנימית אמיתית"
טוכפלד העלה במהלך השיחה את הביקורת המגיעה מחוגים מסוימים בימין, שלפיה חלק מהסקרים ממעיטים בכוחן של המפלגות החרדיות, של הליכוד ושל סמוטריץ'. לזר השיב כי הוא אינו "מתקן" את הנתונים לפי ציפיות מוקדמות. "מה שיוצא לי היום זה מה שאני נותן", אמר בפשטות. הוא הודה כי ייתכן שסוקרים שונים משתמשים במשקלות שונים לאוכלוסיות שונות, או פועלים מתוך הנחה שהליכוד יתחזק ביום הבחירות, אך הדגיש: "אני לא עובד ככה".
בהמשך השיחה עבר הדיון מן המספרים עצמם לאסטרטגיה הפוליטית שמאחוריהם. לזר הזכיר כי בישראל, כמו במדינות אחרות, חלק גדול מהבוחרים מקבלים החלטה ברגע האחרון. "חלק לא קטן מהאנשים מחליטים ברגע האחרון, חלק אפילו ממש בקלפי, למי הם יצביעו", אמר. לכן, הסביר, הקמפיינים אינם מתמקדים רק בהעברת מצביעים ממחנה למחנה, אלא גם בהמרצת מצביעים תומכים להגיע לקלפי, ומנגד – בניסיון לגרום למצביעי הצד השני להישאר בבית.
לדבריו, "זה הרבה יותר קל להמריץ אנשים להצביע נגד משהו, מאשר בעד", ולכן פוליטיקאים ממשיכים לחפש "דמון" שיסייע להם להוציא מצביעים מהבית. עם זאת, הוא לא בטוח שהשיטה הזו תמשיך לעבוד באותה עוצמה גם הפעם. "יכול להיות שהציבור הישראלי... כבר פחות יעבוד" על מנגנונים כאלה, העריך.